טעמי המנהגים קע

יצח"ק יעק"ב. הוא במ"ק והוא בא"ת ב"ש שדי ולכך נאמרו אבות אחורנית בתורה כסדר שם זה. רוקח פ' לך

(תרפח) טעם. שקורין פזמון. כי הוא לשון צעקה תרגום על ויען איוב ופזים וכיון שכל הקהל אומרים אותו בקול רם ע"כ קורין אותו פזמון. פמ"ג בהתחלה

(תרפט) טעם. שאומרים מכניסי רחמים בלשון עברי. לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי. פרדס בלקוטי דינים: (תרצ) טעם. שאומר הש"ץ אחר סליחות קדיש שלם עם תתקבל אע"ג שבכל ימות השנה א"א תתקבל אלא אחר תפלת י"ח שכן הוא משמעות לשון צלותהון שפירשו תפלה וסתם תפלת ר"ל תפלת י"ח. שאני סדר הסליחות שנתקנו כולם על סדר התפלה של כל היום כי הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד פסוקי דזמרה. והסליחות עם הי"ג מדות שאומרין בין כל אחת ואחת הם במקום תפלת י"ח שעיקר התפלה הוא י"ג מדות ואח"כ נופלים על פניהם כמו אחר כל התפלות ומסיימין ואנחנו לא נדע לכך אומרים אחריהם קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר כל תפלת השנה. לבוש סי' תקפ"א סעיף

א'

(תרצא) טעם שאין מברכין את החודש תשרי. משום שנאמר בכסא ליום חגינו שהחג הזה צריך להיות מכוסה ונעלם מעיני המלאכים ומהשטן. גם אין מזכירין ר"ח בתפלה כדי לערבב את השטן שלא ידע יום שהוא ר"ה. לבוש שם

(תרצב) טעם. שאין תוקעי' בערב ר"ה. כדי להפסיק בין תקיעות שהם דרבנן ובין התקיעות שהם דאורייתא. ט"ז שם ס"ק ד'

(תרצג) עוד טעם. כד לערבב השטן דאז יהי' סבור שיום הדין כבר עבר. א"ר שם. עוד כתב מצאתי בס' אמכרל כתוב על קלף וז"ל מי