טעמי המנהגים קסח

אדם אגרת לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו להשיבו לטוב השנה הבאה עלינו על דרך בשנה טובה תכתב ותחתם. או תולה ארץ על בלימה יטיב לך כתיבה וחתימה. וכה"ג. ואין לכתוב תיבת שלום באגרת אך נקודה על הוי"ו וכן הוא בתשב"ץ דהוא אחד מן השמות הקודש.) מהרי"ל הלכות ימים הנוראים

(תרפב) טעם. שהש"צ כשמתפלל סליחות מתעטף בטלית שאולה. כדי שלא יצטרך לברך כיון שאומרים סליחות בלילה ולדעת הרא"ש חייב בברכה בכסות המיוחד ליום אפילו לבשו בלילה ואפי' למאן דפסק לברך על טלית שאולה היינו כששאלו כדי לצאת בו אבל כאן לא נתכוין אלא משום צניעות בעלמא כ"ע מודים דא"צ לברך. ט"ז סי' תקפ"א ס"ק ב'

(תרפג) טעם. שנתקן הוידוי בלשון רכים לומר חטאנו ולא אמר חטאתי. משום שכל ישראל גוף אחד וכל אחד מישראל הוא אבר פרטי וזהו ערבות שאנחנו ערבים זה בזה אם יחטאו וכאשר חבירו עושה איזה חטא כאלו עשאה הוא. ולכן אעפ"י שאין בו אותו עון צריך להתוודות עליו כי כשעשהו חבירו הרי כאלו עשהו עצמו ולכן יאמר בלשון רבים אף אם יתודה בביתו יחידי כי כל מי שעשה חטא הוי כאלו ב' עשו אותו חטא מחמת ערבות. יסוד התשובה פ"ו בשם האריז"ל: