טעמי המנהגים קסה

ופרוטרוט שנה אחרונה מצאו עצמן שלימים אמרו שמא טעינו בקביעת החדש חזרו שם י' בו וי"א בו וי"ב בו וי"ג וי"ד כיון שהגיעו לט"ו ראו הלבנה מלאה ומצאו עצמן שלימים אמרו בטלה גזרתינו ועשו יו"ט. כל בו: עניני

תענית

(תרסה) טעם. ארבעה תעניות. מפורשים בקבלה וזכריה ח') כי כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהי' לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים. צום הרביעי זה י"ז בתמוז שהוא בחודש הד'. וה' דברים קשים ארעו בו. א' נשתברו הלוחות. ב' בטל התמיד מבית ראשון. ג' הובקעה העיר ב' פעמים. ד' שרף אפוסטמוס את התורה. ה' העמיד צלם בהיכל. צום החמישי זה ט' באב שהוא בחודש החמישי. וה' דברים ארעו בו. א' נגזר על ישראל במדבר שלא יכנסו לארץ. וחרב הבית בראשונה ובשניה. ונלכדה עיר גדולה בישראל וביתר שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל ונפלו ביך גוים ונהרגו כלם והיתה שם צרה גדולה כחורבן בית המקדש. ובו ביום חרש טורנוסרופוס מלך אדום את ההיכל ואת סביביו לקיים מה שנאמר ציון שדה תחרש. צום השביעי. זה צום גדלי' שהוא בחודש השביעי ובו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארת וסבב להם הגלות. צום העשירי הוא עשרה בטבת שהוא בחודש העשירי שבו סמך מלך בבל הרשע ידו על ירושלים והביאה במצור ובמצוק. כל בו

(תרסו) טעם. שאם יחיד רוצה להתענות צריך לקבלו מבעוד יום. כי התענית דומה לקרבן שמקריב חלבו ודמו וכמו שהקרבן צריך להקדישו קודם שיקריבנו ואפי' מתעסק בשחיטה פסול דכתיב לרצונכם תזבחו כך המתענה ואינו מקבלו קודם לכן דומה למתעסק בקדשים ופיגול הוא לא ירצה לו ואינו מתפלל עננו. לבוש סי' תקס"ב סעי' א'

(תרסז) טעם. שאין היחיד אומר עננו בשחרית. שמא יארע לו אונס חולי או בולמוס ונמצא שקרן בתפלתו ומה שש"ץ מתפלל שחרית היינו לפי שא"א שלא יתענה אחד מהם תוס' שבת דף כ"ד ע"א בד"ה תעניות

(תרסח) טעם. מה שהקהל אומרים שוב מחרון אפך וגו' והש"ץ חוזר ואומר אותו. לפי שהקהל אומרים אותו דרך בקשה. מ"א סי' תקס"ו סק"ב: