טעמי המנהגים קסד

(תרסא) טעם. שאין מקדשין הלבנה במוצאי שבת חזן. משום דנחשב לדידן קבלת פני השכינה ואין מקבלין אותה אלא מתוך שמחה והאידנא אסורים בשמחה וכן בחודש תשרי אין מקדשין אותה עד מוצאי יו"כ, משום דקודם לכן מאויימים מיום הדין וליכא שמחה. מהרי"ל

(תרסב) טעם. שאנו מתענים על החורבן שכבר עבר. אינו כ"א ליתן אל לבנו כי גם מעשיהם עתה כמעשיהם אז ונצומה בל יבוא עלינו כאשר בא עליהם. יסוד התשובה פ"ג בשם הרמב"ם

(תרסג) טעם. שאחז"ל (שבת קי"ט) לא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה. עפ"י מה דאיתא במדרש שאלו לתורה נפש החוטאת במה תתכפר אמרה תורה יביא קרבן. שאלו להקב"ה אמר יעשו תשובה כי הקב"ה רוצה בתשובה ואח"כ יביא קרבן. אבל בקרבן לבד בלא תשובה לא יכופר. והם הביאו קרבנות ותשובה לא עשו. וזהו אומרם ז"ל לא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על ד"ת. שהתורה אמרה יבוא קרבן ולא כדברי הקב"ה שאמר יעשו תשובה ואח"כ יביא קרבן. חסדי אבות

(תרסד) טעם. שאמרו ז"ל לא הי' ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב. פי' הראב"ד ז"ל שכלו בו מתי מדבר כדאמרינן בירושלמי שכל ערב ט' באב הי' כרוז יוצא למחנה. צאו לחפור. צאו לחפור. והי' חופרים קבריהם והולכין וישנים שם עד הבוקר למחר הי' מוצאים עצמם חסרים ט"ו אלף