טעמי המנהגים קנו

נוהגין ג"כ לאכול מאכלי חלב בחג השבועות זכר למתן תורה. גאולת ישראל

(תרכד) עוד טעם. דאיתא במדרש ח' שמות יש להר וחד מנהון גבנונים מלשון נקי כגבינה. ע"כ אוכלין גבינה בשבועות כי אז קבלנו התורה על הר ששמו כן. בשם הרב הקדוש הגאון המקובל מוהר"ר שמשון מאסטריפאליע זצוק"ל

(תרכה) עוד טעם. משום שהתורה אין אוהבת אלא שפלות. לכך בימים קדמונים הי' לומדים על הארץ ומאכל חלב הוא קטנות. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל

(תרכו) טעם. שהתירו לנו חז"ל בחג השבועות שלא להמתין אחר הגבינה השיעור כמו בשאר ימות השנה. מחמת שאז הוא שעת מתן תורה הקדושה ואנו מראים עצמינו שאנו דוגמת המלאכים בשעת מתן תורה ע"י התורה. נועם אלימלך פ' משפטים

(תרכז) טעם. שנהגו הנשים לעשות בשבועות לחם ארוך ולו ארבע ראשים. זכר לשתי הלחם דקרב בעצרת. או אפשר מפני מזל תאומים המשמש בסיון. כל בו סי' נ"ב

(תרכח) עוד טעם. משום דהתורה נקראת לחם וכתיב ארוכה מארץ מדה. ולזה עושים לחם ארוך רומז לתורה ארוכה ורחבה ובו ד' ראשים כנגד פרד"ס שיש בתורה. לב דוד: עניני יום

טוב

(תרכט) טעם. שאסרו חכמים ביו"ט קצירה וטחינה ובצירה וסחיטה וצידה אע"פ שהם מלאכת אוכל נפש. לפי שהאדם רגיל לקצור שדהו ולבצור כרמו כא' ולדרוך כל ענביו ולטחון הרבה ביחד וחשו חכמים שאם היו מתירין בי"ט הי' קוצר כל שדהו ובוצר כל כרמו ודורך כל ענביו וימנע משמחת יו"ט וכן צידה אסרו שפעמים שתעלה במצודתו דגים הרבה. טור סי' תצ"ה. כתב המ"א שם סק"ב דאין לבשל פירות היבשים בי"ט מפני שהם טובים יותר כשנתבשלו מאתמול ע"כ. ומחצית השקל שם כתב דיוכל לבשלם ע"י שינוי ע"ש: