טעמי המנהגים קמז

ביום השלישי היום יום שלישי לעומר וכן כל הימים). ועי' כל בו דעכשיו בזמן הזה אחרי שאין הספירה אלא זכר למקדש אין להקפיד שיהא ודאי לילה ע"ש

(תקעח) טעם. שבליל שבת וליל יו"ט מברכין וסופרים ספירת העומר אחר קידוש בבית הכנסת. משום דמקדמי' שבת כל מאי דאפשר. אבל בביתו יספור קודם קידוש. דהא אסור לאכול קודם ספירה. מ"א סי' תפ"ט ס"ק י"ד ובמוצ"ש ויו"ט סופרים קודם הבדלה אחר קדיש תתקבל קודם ויתן לך. משום דאפוקי יומא מאחרין ליה כמו דאפשר. מ"א שם ס"ק ט"ו ועי' פ"מ שם

(תקעט) טעם. שאומרים יהי רצון אחר הספירה. משום שעכשיו ספירה מדרבנן הואיל ואין בהמ"ק קיים ע"כ אנו אומרים יה"ר שיבנה בהמ"ק ואז יהי' מן התורה ונקיים מצותיו. מטה משה אות תרס"ז. כתב בשל"ה שיש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר וכר לסעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן

(תקפ) טעם. שאומרים הלל בדילוג בחה"מ של פסח. מפני שבז' של פסח נטבעו המצריים אמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. וכיון שבז' אין גומרין אותו ע"כ גם בחה"מ אין גומרין אותו שלא יהא עדיף מיו"ט האחרון. ט"ז סי' ת"צ ס"ק ג'

(תקפא) טעם. דבין בשבת חה"מ פסח ובין בשבת חה"מ סוכות קורין ראה. לפי שיש בפ' פסל מצות שבת ורגלים וח"ה דכתיב בה את חג המצית תשמור ומקרא זה ילפינן איסור מלאכה בחה"מ במס' חגיגה אלא לפי שבשבת צריכים לקרות ז' גברי לכן מתחילים מראה אתה. מחצית השקל שם: