טעמי המנהגים קמו

בלב שלם ולהתחנן לפניו לרחם עלינו ועל הבריות ועל הארץ שיהי' התבואות כתקנה שהם סבת חיינו שאם אין קמח אין תורה. אבודרהם

(תקעא) עוד טעם. מפני שכל אחד מישראל הי' עסוק בקציר שלו והיו מפוזרים כל א' בגרנו וצוה למנות כדי שלא ישכחו זמן עלייתם לרגל. שם

(תקעב) טעם. שאין מברכין זמן אספירה. לפי דליכא שמחה והנאה בדבר. חק יעקב סי' תפ"ט ס"ק ז'. ועי' כל בו. וע"ל סעי' תר"ב

(תקעג) עוד טעם. שאין מברכין זמן אספירה משום דשמא ישכח יום א' ונמצא ברכה לבטלה. מט"מ סי' תרס"ט בשם מהר"ם מ"ץ

(תקעד) עוד טעם. כי אין התשוקה על הימים הנספרים רק על היום שאחר ימי הספירה אז מברכין שהחיינו וקימנו והגיענו לזה"ז כי כל ימי הספירה היינו סופרים ומצפים ליום הנכבד והנחשק ההוא. בני יששכר בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקארעץ זצוק"ל

(תקעה) עוד טעם. משום דכל מצוה שהוא הכנה למצוה אחרת תקנו שיברך שהחיינו על העקרית הלכך ספירת העומר היא הכנה לעצרת ומברך על השבועות ועולה לכאן ולכאן מאחר שנגמרה המצוה היא סוף ותשלום הספירה. פחד יצחק אות ע' בשם הרדב"ז. עוד טעם. לפי שמצוה זו היא זכר לחורבן ויש בה עגמת נפש. שם בשם הרשב"א

(תקעו) טעם. שיש נוהגין לספור ספירת העומר בליל שני של פסח אחר הסדר דאם יספור קודם הסדר א"כ עושיהו חול והאיך יסדור אח"כ הסדר. והוי תרתי דסתרי אהדדי. שערי בינה

(תקעז) טעם. שאין אנו סופרים ב' ספירות מספק כמו שאנו עושים ב' יו"ט מספק. מפני שאין להחמיר כ"כ כיון שאינו אלא זכר למקדש. ועוד שאם נמנה יום אחד יותר יגיע יום מ"ט ביו"ט של עצרת ואתי לזלזולי בי' אבודרהם. (ונ"ל עוד טעם שאם נמנה יום אחד שני פעמים יצטרך למנות ביום השלישי היום יום שני ושמא יום הראשון הי' העיקר נמצא שצריך לברך ולמנות