טעמי המנהגים קמה

מוסף של יו"ט הראשון של פסח. כי אז אוצרות של טללים נפתחים כדמוכח בפרקי ר"א פ' ל"ב דאמר התם הגיע ליל יו"ט הראשון של פסח קרא יצחק לבנו עשו הגדול ואמר לו בני הלילה הזה אוצרות טללים נפתחות כו' עשה לי מטעמים כדי שאברכך. ואומרים גשם בשמיני עצרת דחג דאז נדונין על המים לכן מתפללין עליו מטה משה אות תתקע"א ועי' ליקוטים סעי' ק"י

(תקסו) טעם. שהש"צ אומר אלקינו ואלקי אבותינו עד כהנים בלחש לפי שר"ת כתב דשהכהנים נושאין כפיהם אין הש"צ אומר או"א ברכינו בברכה וכו' אלא מיד כשיסיים מודים קורא החזן כהנים ור"י כתב דגם כשהכהנים נושאין כפיהם נכון לומר וכדי שלא לשנות המנהג יש להש"צ לומר או"א עד שמגיע לכהנים בלחש ואומר בקול רם כהנים ומסיים עם קדושיך כאמור בלחש. הגהות מימון פי"ד מהלכות תפלה. ועי' טור סי' קכ"ח וב"י שם

(תקסז) טעם. שאין נושאין כפיהם אלא ביו"ט. לפי שהרגלים הם ימי דין כמ"ש רז"ל (ר"ה דף ט"ו) בארבעה פרקים העולם נידון וכו' ואז הוא עת מסי' פתקין כל אחד בדידיה. וידוע דקודם מסי' הפתקין יתכן לחזור ולהפכו לטוב ולכך הכהנים נושאים כפיהם ויהפוך ד' הקללה לברכה. ישמח משה פ' נשא

(תקסח) טעם. המנהג רוב המקומות עב"י למנוע דוכן ביו"ט וי"כ שחל בשבת. משום נטילה שקודם ברכה שהוא מפורש בש"ס ובזוה"ק והיא חיוב יותר מטבילה ושייך בה שמא יעבור ד"א ברשות הרבים המים וכלי לנטילה וכדאשכחן שעי"ז מנעו חז"ל לשופר ולולב בש"ק אם דהם הכרחיים. ברכות דוד להרב הצדיק הקדוש אבד"ק בוטשאטש זצוק"ל פ' לך

(תקסט) טעם. שנכתבה שמחה בחג שבועות ובחג הסוכות ולא בפסח. לפי שבו טבעו מצרים בים ולפיכך נכתבו ב' שמחות בסוכות א' לעצמו וא' לחג המצות תניא רבתי סי' נ"ז בשם אגדה

(תקע) טעם. שצוה הקב"ה לספור את העומר. מפני שהעולם בצער מפסח עד שבועות על התבואות ועל האילנות כדאיתא פ"ק דראש השנה תניא אמר ר"י מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות אילן. ומפני מה אמרה תורה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה כו' ולפיכך צוה הקב"ה לספור ימים אלו כדי שנזכור צער העולם ולשוב לו