טעמי המנהגים קמג

סי' תקי"א ס"ק ה' ועי' באר היטב סי' תפ"א דכתב ג"כ בשם כנה"ג דבשתיית הטוטין שקורין טובא"ק שומר נפשו ירחק מהם

(תקנה) מעם. שנהגו להחמיר שלא לאכול ענבים יבשים שקורין רווינ"י ושאר פירות יבשים אם לא שידוע שנתייבשו בדרך שאין לחוש לחמץ והמשקה אשר נעשה מהם שותים. משום דחוששין שמא נדבק בהם קצת חמץ לכן אין אוכלין אותם אבל המשקה שותים דאותו המעט בטל בס' ואע"ג ששורה גם בפסח מ"מ לא החמירו מספק ומה שנוהגין איסור לבשלן משום דע"י בישול יהיב טעמא ביותר. והכלי ששואב בהם המשקה נוהגין שלא להשתמש בהם דבר אחר. מ"א סי' תס"ז ס"ק ח'

לתקנו) טעם. שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות בפסח כגון פולין ועדשים. משום דדגן מעשה קדירה וקטניות מעשה קדירה ובכמה מקומות עושים מהם קמח ובזה דומה לה' מיני דגן ויאמרו כשם שמותר לבשל אלו כך מותר לבשל ה' מיני דגן ולא ידעו שאלו באים לידי חימוץ ע"כ גזרו הא אטו הא שמא יבאו לבשל בקדירה גם מיני דגן. מיהו אם נפל מהם תוך התבשיל אין אוסרין אותו עי' לבוש סי' תנ"ג סעיף א'

(תקנז) טעם. שחמץ אוסר תערובתו במשהו. משום דחמץ הוי דבר שיל"מ ועוד דחמץ לא בדילי אינשי מיני' כולי שתא לפיכך החמירו עליו במשהו. עי' ב"י סי' תמ"ז

(תקנח) עוד טעם שחמץ אסור במשהו. משום דאז ולא יכלו להתמהמה אף משהו דכבר היו במ"ט שערי טומאה. ישמח משה פ' בא: