טעמי המנהגים קמב

(תקמח) עוד טעם. שאין מברך ברכה אחרונה על כל כוס. משום דהוה כנמלך בכל כוס מכח חיוב שחייבהו חכמים לעשות בכל כוס מצוה אחרת. תב"ש סי' י"ט ס"ק י"ז

(תקמט) טעם. שנוהגין לאכול המרור קודם הסעודה הא הפסח נאכל על השובע בסוף הסעודה וגבי' כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו בשלמא מה שמברכין על אכילת מצה בתחילת הסעודה הוא מוכרח משום שע"כ צריכין לאכול מצה בסעודה וצריך לברך עובר לעשייתן אבל במרור קשיא. משום דמצה מורה על הגאולה ומרור מורה על הגלות והנה בזמן שבית המקדש הי' קיים שהיו יודעין שיהי' גלות לבסוף ע"כ אכלו המרור לבסוף אבל בזמן הזה שאנו מחכים ומצפים לגאולת עולם במהרה בימינו וסוף הכבוד לבוא. ע"כ אוכלין המרור תחלה מנחם ציון להרב הצדיק הקדוש מרימנאב זצוק"ל

(תקנ) טעם. שנהגו לאכול בסעודה זו בצים. זכר לאבילות מפני שבפסוק על מצות ומרורים יאכלוהו מרומז החורבן לומר שביום שאוכלין מצות יחול ט' באב והוא מרורים וסי' א"ת ב"ש כו' כלומר ותהא גילה ברעדה. לבוש סי' תע"ו סעיף ב'

(תקנא) טעם. למנהג שמוזגין כוס חמישי וקוראין אותו כוס של אליהו הנביא משום דאיכא פלוגתא בגמ' אם צריכין כוס חמישי ולא אפסקא הלכתא וכשיבא אליהו יתברר הספק וע"כ מוזגין הכוס מספק ואין שותין אותו וקוראין אותו כוס של אליהו כי בבואו יתבררו כל הספקות וגם ספק זה. (הגר"א)

(תקנב) טעם. דנוהגין הבעלי בתים לברך ברכת הזימון בעצמן בשני לילי פסח. עפ"י מה דגרסינן פרק אלו נאמרים אמר ריב"ל אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין שנאמר טוב עין הוא יברך ועכשיו נראה בעל הבית טוב עין במה שמחלק לכל בני הבית ונוהג עצמו דרך חירות וכן אמר בתחילה כל דכפין ייתי ויכול שבזה נראה טוב עין וא"כ לו נאה לברך ולהודות. הגהות מנהגים

(תקנג) טעם. שתקנו רז"ל להתחיל בכוס רביעי שפוך חמתך. לפי שעתיד הקב"ה להשקות לאו"ה ד' כוסות של פורענות. בחיי פ' וארח

(תקנד) טעם. שאינו רשאי לשתות יין אלא מים אחר ד' כוסות. בעבור העניים שפסקו להם ד' כוסות מן התמחוי לב' לילות כדי שלא ישתה יין שנתנו לו לב' לילות בלילה אחת. ועוד טעם. כדי שלא ישתכר לפי שחייב האדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח ויציאת מצרים עד שהחטפנו שינה. חק יעקב סי' תפ"א ס"ק א'. ואין לעשן הטוטין בלילי פסח אחר הסדר משום הפגת טעם מצה שע"ת