טעמי המנהגים קלט

הקערה לרמוז על מאשפות ירים אביון כהמדרש הנ"ל. מטה אהרן בעהמ"ח ספר בגדי אהרן על התורה

(תקלא) טעם. שאומרים הא לחמא עניא בלשון ארמית. לפי שכולם הי' מדברים בלשון ארמית ואין עמי הארץ מבינים לשון הקודש. ד"א כדי שלא יכירו מלאכי השרת מתפררים בכל זה ויקטרגו עלינו ויזכרו עונותינו שאין אנו ראויין להגאל שאין מלאכי השרת מכירין לשון ארמית כמו שפירשנו בקדיש. אבודרהם

(תקלב) עוד טעם. מפני המזיקין שאילו היו מדברים בלשון הקודש היו שומעין מה שאנו אומרים כל שהוא רעב יבא ויאכל היו מתקבצין כולן ומקלקלין כל הסעודה והיו עושין היזק על כן נהנו לומר בלשון ארמית שלא יהיול מבינין מה שאנו אומרין כל דכפין ייתי וייכול. פרדס הגדול בליקוטי דינים

(תקלג) טעם. שאומרים די אכלו אבהתנא כארעא דמצרים. כי ויאפו את הבצק לא הי' אלא אחרי יציאת מצרים. ופי' ה"ר יהוסף האיזובי בשם בן עזרא שהי' שבוי בהודו והי' מאכילין אותו לחם מצה ולא נתנו לו לעולם חמץ. והטעם. מפני שהוא קשה ואינו מתעכל במהרה כחמץ ויספיק ממנו מעט וכן כי' עושין המצריים לישראל. אבודרהם

עוד טעם. אע"פ שגורשו ממצרים העיר (מטרופולין של המדינה) בליל ט"ו מ"מ לא שלחום עד הגבול בלילה ההוא (כי ארץ מצרים ד"מ פרסה) והם היו בצוען מצרים באמצע המדינה בלילה ההוא גם ודאי כבר אכלו מצות בלילה זו בארץ מצרים עם הפסח קודם שיצאו ונתגרשו ככתוב על מצות ומרורים יאכלוהו. יעב"ץ: (תקל"ד) טעם שאומרים לשנה הבאה בני חורין בלה"ק. כדי שלא יבינו הפרסיים שהם רוצים לברוח. (גבורות ה')

(תקנה) עוד טעם. שמסיימין בלשון הקודש שהוא דרך בקשה שאנו מבקשין מלפני המקום שישחרר אותנו מעבדות לחירות על כן אומרים שיהיו מבינין מלאכי השרת כההיא דאמרינין לעולם אל יתפלל אדם בלשון ארמי אלא בלשון שיהיו מלאכי השרת מבינים ומבקשים עלינו גם הם רחמים. פרדס שם

(תקלו) טעם. שנקרא הגדה סדר. כי זה הוא הסדר של כל השנה כי כל המצות תלויות ביציאת מצרים. ובקבלת התורה נאמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים. בית אהרן

(תקלו) טעם. שאין מברכין על קריאת ההגדה כמו שמברכין על קריאת מגילה והלא מצות עשה הוא שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר וכו' מפני כי במה שאומר בתחלה בקידוש זכר ליציאת מצרים יצא. והרשב"א כתב