טעמי המנהגים קלז

שנבקע בפסח. דעת זקנים מרבותינו בעלי התוס'

(תקכא) טעם. שפורסין מצה האמצעית לשנים ולא הראשונה. לפי שאם יבצע הראשונה יהי' המוציא על השניה ואסור. לפי שאין מעבירין על המצות. אבל עתה יהי' המוציא על הראשונה. מנהגים

(תקכב) טעם. הטיבול ראשון. משום היכרא לפי שאין בני אדם רגילין לאכול ירק קודם הסעודה והתינוקות ישאלו ע"ז. עיין רש"י פסחים דף קי"ד כ"א דאי לא הי' מטבל אלא השני במרור לא הי' ניכר דהוי משום מצוה אלא כדרך בני אדם לטבול תוך הסעודה ע"כ תקנו לטבל קודם הסעודה דבזה מרמזין שאין הטיבול בא מחמת הסעודה והוא סי' לטיבול השני שהוא ג"כ שלא מחמת הסעודה אלא מצות חכמים ט"ז סי' תע"ג ס"ק ז' ובטיבול ראשון יאכל פחות מכזית דאם יאכל כזית יהי' ספק אם יברך ברכה אחרונה. ואם אירע שאכל כזית נא יברך ברכה אחרונה. מ"א סי' תע"ג ס"ק י"ח ועי' מחצית השקל שם

טעם. שטובלין הכרפס במי מלח. מפני שכרפ"ס עולה ש' שהוא שמו אלהים במילואו וכדי להמתיק מדת אלהים שהוא מדת הדין טובלין במי מלח שהמים הם מסטרא דחסד והמלח מסטרא דדינא כמבואר ברקנ"ט. מטה אהרן

(תקכג) טעם. שנוטלין ידיהם בליל פסח קודם הטיבול ראשון אע"ג שלא נהגו המון עם ליטול ידיהם לכל דבר שטיבולם במשקה והוא מטעם שאין אנו נזהרין מלטמאות עצמינו ומלאכול אוכלין טמאין. עי' תוספת פסחים דף קט"ו ע"ב בד"ה כל. משום דהוא כאחד משאר שינוים שעושין בליל זה כדי שישאלו. חק יעקב סי' תע"ג ס"ק כ"ח: