טעמי המנהגים קלד

(תקו) טעם. דבשאר מועדים אומר ותתן לנו ה' אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום חג המצות הזה זמן חרותינו מקרא קודש כו'. וכשחל בשבת אומר שני פעמים באהבה אחד כדלעיל ואחד זמן חרותינו באהבה מקרא קודש. לפי כשחל בחול אומר באהבה מועדים לשמחה דכלל המועדים קבלו באהבה ולא הפרטים דהא בקבלת התורה הכינו עצמם שלשת ימים בלא כפי' ואח"כ כששמעו פרטי הדברים מזדעזעים והוצרכו לכפי' ע"כ כשאומרים את יום חג המצות הזה או את יום חג הסוכות הזה א"א באהבה שנית משא"כ שבת קבלו במרה באהבה ולכך אומרים בשבת באהבה שנית על פרט של שבת. לבוש סי' תפ"ז סעי' א'. וא"ת הרי פסח במצרים נצטווה ולא בהר סיני. י"ל דמ"מ נתחדשו הקרבנות בסיני כענין שכתיב בפ' אמור ובחמשה עשר יום לחודש חג המצות וגו' והקרבתם אשה לה' וגי' לכן אין לומר באהבה מקרא קודש. וגם משום לא פלוג ברגלים. מטה משה אות תר"ה. וע"ל סעי' שי"ח

(תקז) טעם. שא"א שעשה ניסים לפי שעתיד לאומרו בהגדה. חק יעקב סי' תע"ג סק"ב

(תקח) טעם. על ענין ארבעה כוסות. הנה רבותינו ז"ל במדרש (שמות רבה ח') אמרו ד' גאולות יש כאן. והוצאתי. והצלתי. וגאלתי. ולקחתי. מכאן סמכו חכמים ותקנו ד' כוסות בלילי פסח אחד על הקידוש והוא נגד ולקחתי מ"ש אשר בחר בנו מכל עם כו' ומרוב מעלתו הוא קודם לכל. ואח"ז בכוס ההגדה בסיפור יציאת מצרים מתחיל בגנות ומסיים בשבח הוא נגד והוצאתי כי פרק עול השעבוד מעל צוארנו. ואחריו כוס בהמ"ז אשר בו ידבר על השפעות הטובות ושבת הארץ והוא נגד והצלתי אתכם מעבודתם היינו שלא נצטרך כלל אל העבודה ואחריו כוס ההלל הוא על אשר גאלנו ובזרוע נטוי' כי לעומת מה שנתן אותנו לשם ולתהלה בכל הארץ כן מחויבים אנחנו להללו ולפארו ולספר שמו ותהלתו. חסד לאברהם

(תקט) עוד טעם. למצות ד' כוסות. נגד ד' דברים טובים שהי' בישראל בהיותם במצרים שעי"ז נגאלו אבותינו ממצרים כמשארז"ל. בני יששכר בשם הרב הגדול החיד"א זלה"ה. וכתב שם ולפי"ז י"ל כוס ראשון זכרון שלא שינו את שמותם. בני ישראל עלו ובני ישראל נפקו. ע"כ מקדשין על כוס זה ומברכין מקדש ישראל. כוס ב' זכרון שלא שינוי את לשונם. הנה לשונינו נגביר ושפתינו אתנו להלל בפה ולשון ולספר הניסים והנפלאות אשר פעל הפועל ישועות. כוס ג' זכרון שהי' גדורים מן העריות. מברכין עליו ברהמ"ז. כי אם הלחם אשר הוא אוכל לישנא מעליא. כוס ד' זכרון שלא היו בהם דילטורין. ע"כ אומרים עליו לא לנו ד' וכו' למה יאמרו הגוים (דילטורא) אי' נא אלהיהם ע"ש: