טעמי המנהגים קלג

מחצות היום ואילך. בד"א כשעושה מלאכה להשתכר בה והיא מלאכה גמורה כגון לתפור בגדים חדשים ממש אבל מתקן הוא כליו לי"ט וכן מי שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו מותר כו'. לבוש סי' תס"ח סעי' א' ועי' טור וב"י שם וע"ל סעי' תל"א

(תצח) טעם. שאנו קורין את יום טוב המכונה בתורה בשם חג המצות אנו קורין אותו פסח הלא בשל התורה נקרא יו"ט זה בשם חג המצות. משום דכתיב אני לדודי ודודי לי. היינו שאנו מספרים שבחו של הקב"ה והקב"ה מספר שבח של ישראל וכן הוא שאנו מניחין תפילין וכתוב בהן שבח של הקב"ה והקב"ה מניח תפילין שכתוב בהן שבח ישראל. ולזה בתורה נקרא יו"ט זה בשם חג המצות כביכול השי"ת מספר שבח של ישראל ואנו קורין היום טוב בשם פסח על שם שבח השם יתברך ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח כו' שהוא שבח השם יתברך על דרך הפסוק אני לדודי ודודי לי. קדושת לוי פ' בא

(תנט) טעם כשחל יו"ט בשבת אין אומרים מערבית. משום דאין בקיאין בהם ואתי להטות הנר בשבת. לבוש סי' תפ"ז ס"ג

(תק) טעם. שיש מקומות שנוהגין שלא לשנות פרק במה מדליקין כשחל יו"ט בערב שבת. לפי אינו יכול לומר עישרתן עירבתן לפי שאין מעשרין ומערבין ביו"ט. ויש שאין דוחין אותו בכך שהרי בשעה שאומרים אותו אינו עת לא לעשר ולא לערב ולא להדליק נר. ספר התניא סי' י"ג. ועי' לבוש סי' ע"ר

(תקא) טעם. שאין אומרים ברכת מעין שבע היינו מבא"י כו' מגן אבות כו' אלהינו כו' עד בא"י מקדש השבת) אם חל פסח בשבת. דלא נתקנה אלא מפני המזיקין ובפסח הוא ליל שמורים. טור סי' תפ"ז

(תקב) טעם. שאומרים בליל פסח הלל בציבור בנעימה בברכה תחלה וסוף. לפי שאין מברכין קודם ההלל שקורין בשעת ההגדה לכך קורין הלל בבהכ"נ כדי שלא יצטרך לברך בשעת ההגדה. חק יעקב סי' תפ"ז ס"ק ח'

(תקג) טעם. שלובשין הקיט"ל. שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה ע"כ ילבש בגד מתים ולפ"ז גם האבל ילבשנו. ט"ז סי' תע"ב ס"ק ג'

(תקד) טעם. שכשהוא מיסב לא יטה על גבו ולא על פניו שאין זה דרך חירות ולא על ימינו. משום סכנתא שלא יקדים קנה לושט דושט הוא על צד ימין ונפתח הכובע שעל פי הקנה מאליו והמאכל נכנס לתוך הקנה ונחנק. לבוש סימן תע"ב סעי' ג'. ואין חילוק בין איטר לאחר. טור שם

(תקה) טעם. שאומרים הקידוש והבדלה מיושב. כדי שיהי' דרך הסיבה וחירות חק יעקב סי' תע"ג ס"ק ב' ובש"ע האריז"ל כתב שיברך מעומד: