טעמי המנהגים קלב

להתאפק להמתין עד הלילה שיברך ז' ברכות קודם שיאכל המצה כגון ברכות יק"ז נ"י. בפה"א. דירקות וברכת המוציא. וברכת על אכילת מצה. לכן לוקין אותו עליו וגם מכות מרדות מדרבנן אם אוכל ביום קודם ברכו כל הברכות הללו. לבוש סי' תע"א סעי' ב'

(תצו) טעם. שבע"פ אסור לעשות מלאכה מחצות ולמעלה. כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמצו ושחיטת הפסח ותקון מצה לצורך הלילה דמצוה לטרוח מבעוד יום כדי להסב מהר. רש"י פסחים דף נ' ע"א

(תצז) טעם. דמחמירינן טפי בע"פ שאסור בעשיית מלאכה משאר יו"ט. משום שבזמן שהי' בית המקדש קיים היו נוהגים אבותינו בכל יום שיחיד מבי' קרבן הרי הוא לו ליו"ט כיון שנתכפר בו ואסור לו לעשות מלאכה כמו בי"ט ובע"פ כיון שכל אחד מישראל חייב להקריב קרבן פסח הרי הוא כי"ט לכל ישראל מ"מ כיון שאין זמן שחיטת הפסח אלא מחצית היום ואילך כמו שנאמר בין הערבים תעשו אותו ופירושו מחצות היום ואילך לפיכך לא נהגו איסור מלאכה ג"כ אלא