טעמי המנהגים קלא

(תצב) טעם. שלוקחין חיטים דוקא לעשות ממנו מצה. כי מן החביב עליו קודם כדי לקיים מצות אכילת מצה יותר לתיאבון. ואפשר דמהאי טעמא נקט נ"כ התנא בכ"מ חיטין לפסח לפי שמסתמא הוא החביב לרוב ב"א. חק יעקב סי' תנ"ג

(תצג) עוד טעם. עפ"י מה דאמר שמואל (ברכות ס"א) יצה"ר כמין חטה הוא דומה. וע"כ נצטוונו במה שלוקחים חיטים כדי להכניעו במה שטוחנין אותו ברחיים כמו שמרמזין הכנעת היצה"ר בפסח. דרוש ר' חיים כהן סי' י"ח

(תצד) טעם. שאין לשין אלא במים שלנו. כדי לצנן המים. כי כל הבריות הן מד' יסודות אש. מים. רוח. עפר. והמים הם ג"כ מארבע יסודות אלא שיסוד המים רבה על השלשה. ותנן אין מוציאין אש לא מן המים וכו' ושמעתי שממלאין כלי זכוכית מים ומעמידין אותו בשמש בצהרים במוך אחיך והאש יוצא מכלי זכוכית לכך לא ישאבן אלא עם שקיעת החמה. שכבר נתקררו בקרקע כל אותו היום ומלינין אותן כל הלילה שהוא י"ב שעות משעה שנשאבו ואח"כ לשין בה. כל בו סי' מ"ח בשם ה"ר אשר ז"ל

(תצה) טעם. שאסור לאכול מצה כל יום ארבעה עשר. מפני שהוא כמו הבועל ארוסתו בבית חמיו שלוקה עליה מכות מרדות מדרבנן על שמראה גודל תאותו ושהוא להוט לשטוף בזימה ולא יוכל להתאפק עד שמכניסה לחופה שמברכין עלי' ז' ברכות כן האוכל מצה בע"פ מראה תאותו ורעבתנותו שאינו יכול