טעמי המנהגים קל

דינים שהקב"ה יהי' עתיד לבע"ר ולנע"ר ולכרו"ת ולהמ"ם להרו"ס ולעקו"ר ולנתו"ץ ולנתו"ש ולכלו"ת ולקעק"ע ביצתם של מצירי ישראל. וכנגד זה הקב"ה הוא מקדש את א"י בעשר קדושות כדאי' בפ' קמא דמס' כלים. קב הישר

(תפו) טעם. שאומרים כל חמירא וחמיעא כו' בלשון תרגום. כי בהיות שהלחם היא חיות האדם ואין ראוי לזלזל בכבוד הצריך לו ואלו הי' אומר בלה"ק שמבינים בו מזיקין ומקטריגים אפשר שיבאו לקטרג על הענין לכן תקנו אותו בלשון תרגום. (סדה"י). ונראה דמטעם זה אין מברכין זמן על בדיקת חמץ עוד טעם. מפני עם הארץ שאינם מבינים בלה"ק כ"א בלשון ארמי. (ד"מ)

(תפז) טעם. שאין מברכין זמן על בדיקת חמץ. מפני שהבדיקה הוא לצורך הרגל וסמכינן אזמן דרגל. טור סי' תל"ב

(תפח) עוד טעם. מפני שאין מברכין שהחיינו אלא על דבר שיש בו שמחה והנאה לגוף אבל בדיקת חמץ מצטער הוא באבוד חמצו הנשאר נו ובשרפתו. אבודרהם

(תפט) עוד טעם. שאין מברכין שהחיינו על ביעור חמץ. מפני שמכלה החמץ פמ"ג סי' תל"ב סוסק"ב בשם ר"פ ורשב"א

(תצ) טעם. שאין אומרים מזמור לתודה ע"פ. מפני שלחמי תודה הי' חמץ ואפי' בע"פ אסור להקריבם שיבאו לידי נותר. מ"א סי' תכ"ט סק"ז

(תצא) טעם. שהבכורות מתענין בע"פ זכר לנס שניצולו ממכות בכורות. לבוש סי' ת"ע: