טעמי המנהגים קכה

לפסח. מפני שאם יבא פסח ביום שני. יבא יום הכפורים ביום ששי ולא יוכל להיות בששי משום מתיא. שאם ימות מת בששי יעמוד שני ימים יום הכפורים ושבת ויסריח. וכן אם יבא פסת ביום ד'. יבא יום הכפורים ביום ראשון ואיכא משום מתיא. וכן אם יבא פסח ביום ו'. יבא יום הושענא רבה בשבת ותתבטל ערבה מפני שאינה דוחה שבת. אבודרהם: סימן לכל מועדי השנה

א"ת. כ"ש. ג"ר. דיק. ה"ץ. ו"פ. פי' יום ראשון של פסח יהיה ט' באב והסימן א"ת. ויום שני של פסח יהיה שבועות והסימן כ"ש. ויום שלישי של פסח יהי' ראש השנה והסימן ג"ר. יום רביעי של פסח יהי' יום קנין התורה והוא שמחת תורה והסימן ד"ק. ויום חמישי של פסח יהיה צום כפור והסימן ה"ץ. ויום ו' של פסח הי' פורים שעבר באותה שנה והסימן ו"פ. שם. ולעולם ביום שיהי' פורים יהי' ל"ג בעומר וסימן פל"ג. או"ח סי' תכ"ח סעי' א': עניני

פסח

(תסה) טעם. שאמז"ל שואלין כהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום. ע"ד שכתב הרב חסד לאברהם זללה"ה כי בכל שנה ל' יום קודם הפסח הקב"ה עושה לישראל משוא פנים ברוב חסדיו ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק א' מל' בכל לילה. וזהו ג"כ הטעם. למה שאמז"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל כי בניסן הם מוכנים שכבר בלי יום קודם הפסח יצאו חלק נפשם מרשות הסט"א ובליל פסח הם בני חורין והם מעותדין לגאולה. לב דוד להגאון הקדוש חיד"א זצוק"ל

(תסו) טעם. שנקרא ניסן אביב. אותיות א"ב י"ב. שהוא אב לי"ב חדשים. בינת משה להרב הצדיק הקדוש מ"מ דק"ק קאזניץ

(תסז) טעם. שאין נופלין על פניהם בכל חודש ניסן. מפני שי"ב נשיאים הקריבו י"ב ימים וכל יום הקרבן הי' יו"ט שלו ואח"כ ע"פ פסח וא"ח. א"כ יצא רוב החודש בקדושה לפיכך עושין כולו קודש. ב"י סי' תכ"ט: