טעמי המנהגים קכד

(תס) טעם מה שנוהגין לומר ג' פעמים שלום עליכם אחר ברכת הלבנה. כי הקטרוג הראשון (שהוא הפך השלום) הי' ע"י הלבנ"ה שאמרה א"א לשני מלכים וכו' והנה ברכת הלבנה אנו מברכין שתתמלא פגימת הלבנה ובמהרה תהי' אור הלבנה כאור החמה ויהי' שלום וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי וכו'. ע"כ אנו אומרים זה לזה שלום עליכם. והנה למה אומרים ג' פעמים. על פי מה שכתב שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. שהוא ע"ד שאמרו ז"ל ימים שנים רבים שלשה א"כ לשון ריבוי מורה על מספר שלשה. וז"ש שלו"ם ר"ב לאוהבי תורתך כשהשלום הוא בריבוי להם היינו ג' פעמים אז ואין למו מכשול. ע"כ אומרים בחידוש לבנה (שכל המאורעות הם טל ידה כי הוא הגלגול היותר קרוב אלינו) ג"פ שלום אז אין לנו מכשול. א) ובני יששכר). ועי' מ"א סימן תכ"ו ס"ק י"א

(תסא) עוד טעם. משום שקיטרוג הראשון הי' שא"א לב' מלכים בכתר אחד ע"כ אומרים שלום עליכם שלא יהיו קיטרוג. ומשיב ג"כ ג"פ. פ"מ שם בשם האריז"ל

(תסב) טעם. שאין מקדשין הלבנה אלא בלילה. משום דשרגא בטיהרא למאי מהניא. ועוד שהגבול הלבנה בלילה דכתיב את הירח וכוכבים לממשלות בלילה. ספר התניא סימן ל"א

(תסג) טעם שאומרים עלינו אחר קידוש לבנה. משום שפני יהושע כפני לבנה ועלינו תיקן יהושע כשכבש עיר יריחו. וחתם שם קטנותו הוש"ע למפרע. ע'. "עלינו. ש'. "שלא שם. ו'. "ואנחנו כורעים. ה'. ה' הוא אלהינו א"ר סימן קל"ב סק"ג בשם הכלבו

(תסד) טעם. שנוהגין לנער בכנפי בגדיהם. אחר קידוש לבנה. לנער הקליפות שנתעוררו ע"י קטרוג הלבנה. עמק ברכה ובסידור האריז"ל כתב שינער שולי כנפי ציצית כי היא נגד מלכות. כתב הט"ז סי' תכ"ו סק"ד בשם ספר שושן סודות דמתחלה מסתכל בלבנה ואח"כ מסתכל למטה וגו' הברכה. וע"ל סעי' תשכ"ה: סימני המועדים

לעולם לא כדיו פסח. ולא גה"ז עצרת. ולא אד"ו ר"ה. ולא אג"ו יום הכפורים. ולא זב"ד פורים. לא בד"ו פסח. אנו פוסלין סי' בד"ו