טעמי המנהגים קכג

(תנה) עוד טעם. משום דעדיף כבוד שבת מלכתא וקדושת יו"ט מהקבלת פני לבנה ואין מערבין שמחה בשמחה. חק יעקב סימן תצ"ד סק"ב בשם תשובת מ"ע סי' ע"ח

(תנו) טעם. שאין הנשים נוהגות לקדש הלבנה אע"ג דהן מקיימות כמה מ"ע שהזמ"ג. מפני שהם גרמו פגם הלבנה. מ"א סימן תכ"ו

(תנז) טעם. שאין מקדשין הלבנה תחת הגג. כדי שלא יאהילו עליו שום טומאה. (מהרי"ל). וב"ח כתב. הטעם. שיוצאין לרחוב. כדרך אדם שיוצא לקראת המלך ומ"מ אם יש לו איזה מיחוש או ששרוים בין העכו"ם מקדש תחת הגג וז"ל מט"מ אני ראיתי רש"י ז"ל כשהי' בחבורת שמחה ולא רצה לצאת לחוץ ופתח החלון נגד הלבנה וקידשה וכ"ש כשיש מבואות המטונפות מוטב לקדש בבית. עי' מ"א סי' תכ"ו ס"ק י"ד

(תנח) טעם. שנוהגין לומר דוד מלך ישראל חי וקים. שמלכותו נמשל ללבנה דכמו הירח פעמים מזריח ופעמים מאפיל כן זרעו כשהם טובים מאירים. ומ"ש חי וקים הוא כמו הלבנה שאפל בירח העבר וחוזר להאיר כן ישראל יגאלו בזמן קרוב ונחזור מלכותו והמלכות שלו חי וקים דחוזר לזרעו והוי כאלו הוא בחיים. אשל אברהם סי' תכ"ו. וטעם. שעושין רקודין בקידוש החדש דוגמת שמחת נשואין שעתיד כנסת ישראל שתחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה. רמ"א שם סעי' ב' וצריך שלא יהא דבר מבדיל בינו לבין הלבנה אא"כ הוא דבר זך שהלבנה נראית מתוכו. וכן אם נתכסה בענן דק מברך. ואם אחר שהתחיל לברך נתכסה בעב גומר ואפי' יודע שתתכסה מיד לית לן בה. יעב"ץ

(תנט) טעם. שאומרים שלום עליכם אחר ברכת הלבנה. משום אחרי כי קלל ואמר תפול כו' ראוי לומר לחבירו לא עליך כי אם שלום. (מט"מ):