טעמי המנהגים קיט

(תמב) טעם. שתקנו לכפול הפסוקים מאודך עד הורו. מפני שאמרם ישי ודוד ואחיו ושמואל. כדגרסינן בפרק ערבי פסחים דף קי"ט ע"א אמר דבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אוד"ך כי עניתני אמר דוד. אבן מאסו ב הבונים אמר ישי על דוד שהי' צעיר שבאחיו ורועה בצאן ולא הי' נחשב בעיניהם ולא עלה בלבם שיהי' הוא מלך. הבונים הבנים כתיב. מאת ה' היתה זאת. אמרו אחיו שהוא לשון רבים. זה היום עשה ה' נגילה. אמר שמואל שהי' מתנבא להם שסופם לגיל ולשמוח שיושיעם הקב"ה מיד אויביהם על ידו. אנא ה' הושיעה נא. אמרו אחיו. אנא ה' הצליחה נא. אמר דוד שהי' מצליח ומתפלל שיצליח גם במלכותו. ברוך הבא בשם ה'. אמר ישי כשבא דוד מן הצאן. ברכנוכם מבית ה'. אמר שמואל כשקרא אותם אל הזבח. אל ה' ויאר לנו. אמרו כולם. ש אסרו חג. אמר שמואל שאמר להם שיהי' מקריבין זבח שלמים לשמוח ולזרוק על המזבח אלי אתה ואודך. אמר דוד הודו לד'. אמרו כולם. ומפני כבודם אנו כופלין אותם להראות שאנו חושבין כל פסוק מהם כפרשה בפני עצמה ולכך אנו פוסקין אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא לשנים וכופלין אותם אע"פ שהוא פסוק אחד אבודרהם

(תמג) טעם. שאנו נוהגין עכשיו הש"ץ אומר יאמר נא ויאמרו נא והצבור עונין ע"כ אחד ואחד הודו. לא מצינו מנהג זה בתלמוד ואפשר שנהגו כן לרמוז שמצוה לענות ראשי פרקים ולפי שהוא פסוק של הודאה ושבח נהגו כן. טור סי' תכ"ב ועי' פרק לולב הגזול דף ל"ח ע"ב וע"ל סעי' תתפ"ז ס"ב

(תמד) טעם. שיש נוהגין לומר בר"ח השיר של יום תיכף אחר תפלת שחרית. כי כן בבהמ"ק י"ר שיב"ב היו הלוים אומרים השיר של יום אחר הקרבת קרבן תמיד של שחר קודם הקרבת קרבן מוסף. יסוד ושורש העבודה שער ח'

(תמה) טעם שאומרים בר"ח ברכי נפשי. לפי שיש בו עשה ירח למועדים טור סי' תכ"ג. ובזוהר במדרש הנעלם פ' וירא דבכל ר"ח אומרים נשמות הצדיקים בג"ע מזמור זה

(תמו) טעם שחולצין התפילין בר"ח קודם תפלת מוסף אפי' במקום שאין ואומרים כתר יתנו לך. מפני שתפלת מוסף הוא במקום הקרבת הקרבן מוסף שבו ביום ואנו עושין אותו כמו יו"ט לפחות בעת ההקרבה וי"ט אין צריך אותו' וכ"ש במקום שאומרים כתר שכיון שאומרים קדושת כתר אין צריכין לכתר תפילין אפי' בעת שאומרים התפלה בלחש. לבוש סי' כזה סעי' י"ג.