טעמי המנהגים קיד

בו את הנר כדי שיהא נראה לכל שלא הודלק נר זה אלא למצות נר של הבדלה לברך עליו ונוהגין לרחוץ באותה השפיכה עיניהם לחיבוב מצוה. לבוש סי' רצ"ו סעיף א'

(תיז) טעם. שאין הנשים שותין כוס של הבדלה. מפני שאמרו ז"ל עץ שחטא בו אדם הראשון גפן היתה ואמרו מלמד שסחטה ענבים ונתנה לו ולפי שנתכוונה להבדיל מאדם ע"י היין אין הנשים טועמות יין של הבדלה. של"ה. ועוד מפני שחוה כבתה נרו של עולם

(תיח) טעם: שסומא חייב לקדש הלבנה. ועל הנר אינו מברך. לפי דבאור הלבנה אע"ג דבעינן נהנין מאורה אין הכוונה שיהנה המברך כ"א על טובת העולם. מחצית השקל ר"ס תכ"ו

(תיט) עוד טעם. עפ"י מה שכ' הב"י סי' ס"ט סעי' ב' דסומא מברך יוצר המאורות אע"פ שהוא בעצמותו אינו נהנה מהמאורות. מ"מ נהנה ע"י אחרים שרואים אותו ומצילים אותו שלא יפול בפחת או בור שחת. משא"כ כאן דבעי' שהוא בעצמותו נהנה דהא בעינן שיעמוד כ"כ סמוך לנר עד שהוא בעצמו יכיר בין מטבע למטבע כמ"ש סעיף ד' וזה לא שייך בסומא. שם סי' רצ"ח ס"ק י"ז

(תכ) טעם. שיש זמירות למוצ"ש יותר מבכל השבת. כי ג' סעודות הם נגד אברהם יצחק ויעקב. וסעודת מוש"ק הוא נגד דוד המע"ה ודוד המע"ה הי' נעים זמירות ישראל. צמח דוד

(תכא) טעם. שאומרים אליהו במוצאי שבת. מפני שאין אליהו בא בע"ש וגם בשבת דילמא הלכה יש תחומין למעלה מי' ולא יבא בשבת לכן אומרים אותו במוצאי שבת. טור סי' רצ"ה. והא דאין מתפללין במוצאי יו"ט משום דכיון דעושין ב' ימים הואיל ונדחה ידחה. אליהו רבא שם אות יו"ד ועיין מט"מ: עוד טעם. מפני שפנחס הוא אליהו שכתב בו ויכפר על בני ישראל שמכפר והולך עד תחיית המתים דאליהו נכנס לקבל יסורין תחת כל צדיק וצדיק להיות נידון מעונות השבוע ובשביל כך רגילין להזכיר אליהו במוצאי שבת. מדרש תלפיות וראוי ליזהר לומר רבש"ע כו' החל כו'. כי הוא בירושלמי וטור סי' רצ"ט ופוסקים קים וכ"כ בלבוש שם. א"ר סי' רצ"ה ס"ק ז':