טעמי המנהגים קיג

י"ל שנוסח הברכה לומר בורא מאורי האש שהוא לשון רבים צריך להיות שם אבוקה שנראין בה מאורות הרבה. כל בו. ודוקא של שעוה. ס' הכוונות ה ועי' ליקוטים סעיף ק"ז

(תיג) טעם. שאין מברכין מאורי האש בכל שעה שנהנה ממנו דהא אסור ליהנות בעוה"ז בלא ברכה. משום דדוקא אדבר שהגוף נהנה ממנו מברכין עליו אבל בשאר הנאה לא. ומאור השמש שמברכין עליו היינו לפי שמתחדש בכל יום. מרדכי פ' אלו דברים בברכות

(תיד) טעם. כשמברכין על האורה במו"ש רואה בצפרניו. כדי שיפרה וירבה כצפרנים הללו. ובאגדה שיצא האור מבין צפרניו של אדם הראשון. ויש אגדה אחרת שכשראה אדה"ר שחשך היום במו"ש אמר אוי לי שבשבילי שסרחתי עולם חשך בעדי ונתן הקב"ה בינה בלבו ונטל שני רעיפים והקישן זו בזו ויצא מהן אור ובירך עליו ונסתכל בגופו וראה עצמו ערום לבד הצפרנים ועל זה יש שנהגו להסתכל בצפרנים כשמברכין על האור. כל בו. ויברך מאורי האש אחר הבטה שכל דבר ברכת השבח מברך הברכה אח"כ (מ"ז סימן רצ"ו סק"ו) ובסי' רצ"ח סק"ב כתב דמשמע משכ"ה דיברך קודם הבטה בצפרנים ע"ש. עוד טעם לפי שהן לבנים ובהן נהנה מאור הנר בראותם. ספר התניא סי' כ"א. ואין מברכין אלא על נר העשוי להאיר לאפוקי נר תמיד של ביהכ"נ או מה שנוהגין להדליק נר כל שבעה במקום שנפטר המת אין מברכין עליו. יעב"ץ

(תטו) עוד טעם לפי שבמוצאי שבת כמה רוחות מתפשטת בעולם וחושבין לשלוט עלינו ע"כ מסתכלים בצפרנים להתיש כחה בזה ואינו נזוק בכל אותו שבוע ויש לכפוף ארבע אצבעות של יד ימין נגד הנר כו' ואין להסתכל כ"א באחורי האצבעות שהם רמז למאורות התחתונים שנאמר בהם וראית את אחורי והפנימי רמז למאורות העליונים שנאמר בהם ופני לא יראו ואין להסתכל בו ע"כ ואין כופין פנימיות האצבעות לפני הנר לפי שהם פנימים ואינם מאירים מנר של מטה אבל הם מאירים מהמאור העליון למעלה אבל האחורים מאירים מנר תחתון לפיכך כופין אחורי האצבעות נגדה לרמוז שממנו הם מאירים. תולעת יעקב. ועי' מ"א סימן רצ"ח ס"ק ה'. ועי' מחצית השקל שם דנוהגין לכפוף האצבעות לתוך היד ולראות בצפרנים. ולא יראה האגודל חוצה ואח"כ אפי' כשפושטן צ"ל האגודל מכוסה תחת שאר האצבעות ורואים מאחוריהם מקום הצפרנים ע"ש

(תטז) טעם. שנהגו לשפוך מן היין על הארץ. לסימן ברכה כדאמרינן כל בית שאין נשפך בו יין כמים אין בו סימן ברכה לכך עושין כן בהתחלת השבוע לסימן ברכה לכל השבוע. וטעם. ששופך ממנו מעט על השלחן לכבות