טעמי המנהגים קיא

(ח) טעם. שתקנו הבדלה כתפלה. לפי שכשעלו מן הגולה היו דחוקים בעניות כ ולא סיפק ביד כולם לקנות יין להבדלה ותקנוה בהתפלה. ואח"כ כשהעשירו ישראל קבעוה חכמים על הכוס וכשחזרו והענו חזרו חכמים וקבעוה בתפלה. וכדי שלא יהא ההבדלה מטולטלת תדיר ע"י עושר ועוני מתפלה לכוס ומכוס לתפלה התקינו חכמים שלעולם צריך כל אדם המבדיל בתפלה להבדיל גם על הכוס אם יוכל למצוא. ע"י ש"ע התניא סי' רצ"ד סעי' א' וסעי' ב'

(תא) טעם. שאומרין ברכת הבדלה קודם וחננו מאתך. משום שאין לתבוע צרכיו קודם הבדלה. מ"א שם ס"ק א'

(תב) טעם. שאומרים ויהי נועם במוצ"ש. כי הוא שיר של פגעים ולפי שבמו"ש מתעוררין החיצונים לשוט בעולם לכן אנו אומרים מפחד בלילות ומה שאין אומרים בשבוע שחל בו יו"ט ולא במוצאי יו"ט כיון שאין בהם ששת ימי המעשה. וזה הטעם. צריך תבלין אטו משום דכתיב בי' ומעשה ידינו בעינן ימי המעשה כולם דוקא ומה הפסד יש לאומרו לעולם רק הטעם הוא משום שימי החול שבנתים מוטלים בין קדושות שיש בהן להגן ולהציל מן המזיקין ואם הי' אומרים אותו אז נראה כפוגם בכבוד הקדושה הנוספת שיש בשבוע זו באמצע. יעב"ץ. וטעם. שאין אומרים סדר קדושה כיון שאם נדחה זה נדחה זה שלא תקנו סדר קדושה לומר אלא שאין דרך לברך להתלמיד שלא יתברך רבו עמו לכך מאחר שמתחיל בברכת עצמו אומר ג"כ סדר קדושה שהוא ברכת רבו אבל אם נדחה ברכת עצמו אין אומרים סדר קדושה. אבודרהם

(תג) עוד טעם כאומרים ואתה קדוש במוצ"ש. משום דעלמא עליה קאי והוא מגין מן הפורענות ע"כ הוא דבר טוב בעתו. עת התחלת שליטת החיצונים שמחזירין אותם על משמרתן ופקודתן. יעב"ץ. וטעם שאין מתחילין ובא לציון גואל לפי שאין גאולה בלילה. טור סי' רצ"ה

(תד) טעם. שכופלין פסיק אורך ימים כו' בויהי נועם. שעי"כ נשלם השם היוצא ממנו. ט"ז סי' רצ"ה ס"ק א'. עוד טעם. שכופלין אותו. כדי להשלים מנין ק"ל תיבות שבמזמור זה נגד ק"ל שנה שפירש אדם מאשתו הוליד פגעים בישין ומזמור זה הוא שיר של פגעים. עטרת זקנים שם

(תה) עוד טעם. מפני כי יושב בסתר עליון עם פסוק ויהי נועם יש בו קכ"ד