טעמי המנהגים קח

אודה ה' בכל לבב). ואולי משום טורח הצבור נגעו בה. יעב"ץ ועי' פ"מ סי' נ"ה סק"א וע"ל סעי' נ"ה

(שפט) טעם. שאין מתפללין בשבת אלא שבע ברכות. לפי שאסור לו לאדם לבקש צרכיו בשבת ובתפלת י"ב ברכות יש דברים שאדם מיצר עליהן אם צריך להם ובא למעט בעונג שבת. ספר התניא סי' י"ט

(שצ) טעם. שא"א ישמחו במלכותך בתפלת מנחה. מחמת היות עת פטירתו הצדיקים ערבה שמחה. ואומר ג"פ צדקתך שהם צ"ה על פטירת ג' צדיקים משה יוסף דוד ע"ה. יעב"ץ

(שצא) עוד טעם. שאומרים צדקתך. שהוא כמו צידוק הדין על פושעים שעתידין לחזור לדינם אחר השלמת הסדר מצדיקין את הדין על דינם החוזר כדאמרינן בב"ר מלאך הממונה על הרוחות מכריז בע"ש ואומר צאו פושעים מגיהנם ונוחו כדרך שישראל שובתין ובמוצאי שבת מכריז ואומר חזרו פושעים לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם וכל זמן שלא התפללו מנחה אינם דואגים ואומרים עדיין לא פנה השמש אבל כיון שהתפללו מנחה והוא ערב דואגים על הלילה הבאה שעתידין לחזור לדינם ולפיכך מצדיקין את הדין במנחה. כי לפי הטעם כי הוא צידוק הדין על שמת משה רבינו ע"ה בשבת במנחה קשה הא כתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ודרשינן היום מלאו ימי ושנותי. ואמרינן בו ביום כתב י"ג תורות ואם הי' בשבת האיך כתב. אבודרהם. ועי' תוס' מנחות דף ל' ע"א בד"ה מכאן. ועוד הא בשבעה באדר מת משה וא"כ הי' ר"ח אדר ביום א' ור"ח ניסן ביום ב' וזה א"א דלא "ב"ד"ו פסח. קני המנורה סי' רצ"ב ס"ק ב'

(שצב) טעם. שאין אומרים צ"ץ כשחל ר"ח במוצאי שבת. משום דנשמות אין חוזרין לדינן כדאיתא בפסיקתא אמר רבי אפטוריקי אור של גיהנם שובת בשבת ובר"ח ודריש לי' מדכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' וסמיך לי' והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. וכן כשחל יו"ט במוצ"ש א"א אותו אע"פ שחוזרות לדינם ביו"ט כמו שפי' במס' ביצה פרק המביא מ"מ אין לאומרו מפני כבוד יו"ט כדי שלא לפרסם הדבר שחוזרות לדינם ביו"ט. מרדכי מערבי פסחים

(שצג) טעם. שנוהגין להתחיל בשבת בראשית לומר ברכו נפשי. מפני שכל אותו המזמור מדבר מענין מעשי בראשית. וקורין אותו משם ואילך בכל השבתות במנחה כדי לזכור ענין מעשה בראשית באפוקי יומא דשבת שהוא זכר למעשה בראשית. ומה שקורין ט"ו שיר המעלות לפי שאמרו חכז"ל כשכרה דוד השיתין וקפא תהומא ובעי למשטפי עלמא לחזור אותו לתוהו ובוהו וע"י אלו ט"ו