טעמי המנהגים קא

(שנה) טעם. ענין הנוסח בבקשת הרפואה. שישלח השי"ת רפואה שלימה מן השמים מה שנא יאמר כן בשום בקשה אחרת. כי האדם נברא מד' יסודות. עפר. רוח. אש. מים. וסיבת החלאים ר"ל יתהוה מפני שהיסודות לא ימשלו השוה ואחד גבר על חבירו ואין שלום ביניהם. והנה בפסוק ויקרא אלקים לרקיע שמים. פירש"י שמים. אש ומים. אף שהם מתנגדים זה לזה ערבן הקב"ה יעשה שלום ביניהם וברא מהם שמים. וזה שאנו מבקשים רפואה שלימה היינו שיעשה שלום בין היסודות וכמו שעשה בשמים וזהו מן השמים. בוצינא דנהורא

(שנו) טעם. שאומרים יהללו כשמחזירין הס"ת למקומה. לפי שבברכת התורה משתחוים לכבוד התורה אומרים יהללו להודיעך שלא בשביל אלהות שבתורה הוא משתחוה ששכינתו שורה עליה ולא בשביל שגם הוא אלוה שהרי נשגב שמו לבדו. רוקח סי' שי"ט ועי' מ"א סי' קל"ט ס"ק ו' וע"ל סעי' תת"ז

(שנז) טעם. שאומרים בשבת שחרית בשעת חזרת ס"ת מזמור הבו לה' בני אלים כו'. משום שנתקן על ס"ת סמוך למוסף כי שבע דמוסף כנגד ז' קולות כו' אבל בחול או ביו"ט וחש"מ מנהג בורות הוא מי שאומר אותו. פ"מ סי' רפ"ד ס"ק ב'

(שנח) עוד טעם. שנוהגים לומר בהכנסת ס"ת בשבת בשחרית מזמור כ"ט. מצד שיש בו קולות דמתן תורה הקדושה וכולי עלמא מודים דבשבת ניתנה תורה הק'. אשל אברהם סימן קמ"ט

(שנט) טעם. שבמוסף של שבת בתכנת שבת נאמר בדרך תשר"ק. כי בחול הכל בלבושים עד"מ הא' מתלבש בב' והב' בג' וכן כל.