טעמי המנהגים י

ראוי לשפוך מים על ידיו עם יד שמאלא על יד ימינו כדי שהשמאל יבטל כח סטרא דיליה דאיהו סטרא שמאלא כו' ואין צער גדול יותר מזה כשעבדים שולטין באדוניהם ושפחה כי תירש גבירתה ואח"כ יטול הכלי מיד שמאלא ויזרוק מים עם ימינו אחר שנטהר על יד שמאלו וסטרא אחרא כשרואה שהימין מטהר השמאל דאיהו מסטרא דיליה לא יקטרג על המטהר ידיו כל ההוא יומא והוא נהנה מאותם המים מהנטילה ולכן גזרו רז"ל שלא ידרסו עליהם בני אדם בשביל הסכנה מן המזיקים שהם נהנים מאותן המים ואם האדם ידרוס עליהם יעלה עצמו בסכנה שיכול שיהיה ניזוק כו' וכל זה חנף לס"א שלא יקטרגו על בני יעקב כו' וכמו שאנו רואים שהקב"ה צוה בתורה לנו בענין עזאזל ושחיטת הקרבנות בצפון ואימורין ופדרין הנשרפין כל הלילה כדי לחנפם הה"ד לא תחסום שור בדישו. (גלי רזיא):

זא

) (ו) טעם. דמברך ענ"י אע"ג דקי"ל אפי' עשה צרכיו ועומד להתפלל אינו מברך ענ"י ובשחרית מברכין מטעם דבבוקר נעשה כברי' חדשה וצריכין אנו להודות לו ועד"ז תקנו כל ברכות השחר לפיכך צריכין אנו להתקדש בקדושתו וליטול ידיו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו. מ"א סימן ד' ס"ק א' בשם הרשב"א. ובדיעבד היכא דא"א בע"א אינו מעכב לא כלי ולא כח גברא. ע' רמ"א שם סעיף ז' ומ"א שם

(ז) טעם. כשינעל מנעליו אם הם מנעלים שאינם צריכים קשירה ינעול של ימין תחלה. שכן מצינו לעולם בתורה שהימין חשובה כגון לענין בהן יד ובהן רגל ולענין חליצת יבמה שחולצת בימין ואם הם מנעלים שצריכים קשירה ינעול של ימין תחלה ולא יקשרנו ואח"כ ינעול של שמאל ויקשרנו תחלה. משום דגבי ענין קשירה מצינו בתורה דאחשבה לשמאל כגון בקשירת תפילין. לבוש סי' ב' סעיף ד'. אבל כשחולץ מנעליו יחלוץ של שמאל תחלה בין במנעלים קשורים בין במנעלים שאינם קשורים דמזה יהי' ג"כ חשיבות לימין שאם יחלוץ של ימין תחלה יצטרך לעמוד יחף על הימין לבדו עד שיחלוץ של שמאל וה"ל בזיון לימין וכן בתפילין חולצין