סוטה כא:
Sotah 21b · סוטה · free full Hebrew text
Open in the reader →אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי חַיָּיב אָדָם לְלַמֵּד אֶת וְכוּ' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כׇּל הַמְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה מְלַמְּדָהּ תִּיפְלוּת תִּיפְלוּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא כְּאִילּוּ לִמְּדָהּ תִּיפְלוּת
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּכְתִיב אֲנִי חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה חׇכְמָה בְּאָדָם נִכְנְסָה עִמּוֹ עַרְמוּמִית
וְרַבָּנַן הַאי אֲנִי חׇכְמָה מַאי עָבְדִי לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּעֲמִיד עַצְמוֹ עָרוֹם עֲלֵיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהַחׇכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר רוֹצָה אִשָּׁה וְכוּ' מַאי קָאָמַר הָכִי קָאָמַר רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִיפְלוּת עִמּוֹ מִתִּשְׁעַת קַבִּין וּפְרִישׁוּת
הוּא הָיָה אוֹמֵר חָסִיד שׁוֹטֶה כּוּ' הֵיכִי דָּמֵי חָסִיד שׁוֹטֶה כְּגוֹן דְּקָא טָבְעָה אִיתְּתָא בְּנַהֲרָא וְאָמַר לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִיסְתַּכּוֹלֵי בַּהּ וְאַצּוֹלַהּ
הֵיכִי דָּמֵי רָשָׁע עָרוּם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זֶה הַמַּטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּין קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ רַבִּי אֲבָהוּ אוֹמֵר זֶה הַנּוֹתֵן דִּינָר לְעָנִי לְהַשְׁלִים לוֹ מָאתַיִם זוּז דִּתְנַן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז לֹא יִטּוֹל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי הָיָה לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דִּינָר אֲפִילּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְּאַחַת הֲרֵי זֶה יִטּוֹל
רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים מוּעָטִין דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן יְתוֹמִים שֶׁקָּדְמוּ וּמָכְרוּ בִּנְכָסִים מוּעָטִין מַה שֶּׁמָּכְרוּ מָכְרוּ
אַבָּיֵי אָמַר זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּתַנְיָא נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי וְיָרַד הָרִאשׁוֹן וּמָכַר וְאָכַל הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין לַשֵּׁנִי אֶלָּא מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר רִאשׁוֹן
רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת זֶה הַמַּכְרִיעַ אֲחֵרִים בְּאוֹרְחוֹתָיו רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַב הוּנָא זֶה הַמֵּיקֵל לְעַצְמוֹ וּמַחְמִיר לַאֲחֵרִים עוּלָּא אָמַר זֶה
Meforshim on this daf
- רש"י על סוטה Rashi on Sotah
לימדה תיפלות ס"ד - וכי תורה תיפלות קרא לה:
- תוספות על סוטה Tosafos on Sotah
היכי דמי חסיד שוטה - ירושלמי ראה תינוק מבעבע בנהר אמר לכשאחלוץ תפילין אצילנו עד כשהוא חולץ תפילין הוציא זה את נפשו:
- בן יהוידע על סוטה Ben Yehoyada on Sotah
אֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּעֲמִיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶן עָרוּם (משלי ח, יב) . פירוש ערום ממנה שאין לו תורה וחכמה כלל כמו שכתב מהרש"א אך מאן דאמר 'בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ' זו ענוה בכל העניינים שאינו כלום הן בחכמה הן…
- חידושי אגדות על סוטה Chidushei Agadot on Sotah
מ"ט דר"א כו' כיון שנכנס חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית כו'. ולגבי איש הוא תועלת להבין ערמת הרשעים ולהערים כנגדם וסיים בזה ודעת מזימות אמצא י"ל ע"י דעת של תורה מזימות של אחרים אמצא וע"ד ועם עקש תתפל אבל נשים דעתן קלות פן יערימו ויבואו לידי עבירה וקלקול וק"ל:
- חדושי הלכות על סוטה Chidushei Halachot on Sotah
תוס' בד"ה בן עזאי אומר חייב אדם כו' ירושלמי דבן עזאי דלא כראב"ע כו' ונראה. דפי' דמצוה כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דהכי דייק ליה התם דבן עזאי דלא כראב"ע דמצוה לשמוע דקאמר משמע משום קיום מצוה ולא משום שידעו שזכות תולה כדאמר בן עזאי:
- חכמת שלמה על סוטה Chokhmat Shlomo on Sotah
רש"י בד"ה שמשים צ"ל שמעמיד:
- מראית העין על סוטה Marit HaAyin on Sotah
אני חכמה שכנתי ערמה אין ד"ת מתקיימים עד שנעשה ערום. אפשר במ"ש בספר ילקוט דוד מהמפרשים ז"ל דטעם גלות מצרים כי דברי תורה הרוחניים אינם חלים למי שיש לו יצה"ר ומחשבות רעות וזרות כי התורה טהורה רוחנית ולכן היה גלות מצרים להכניס החומר ולזככו שיוכלו לקבל התורה וזהו…
- פתח עינים על סוטה Petach Einayim on Sotah
היכי דמי חסיד שוטה וכו' תוס' הביאו מ"ש בירושלמי. ואמרו עוד בירושל' ראה תאנה בכורה אמר במי שאפגע בו תחילה אתננה ראה נערה מאורסה והיה רץ אחריה הדא היא דתנן הרודף וכו'. ופירש בס' פני משה והיה איש רץ אחריה גרסינן שראה א' רץ אחריה וכו' והוא לא רצה להורגו שלא לשפוך…
- רש"ש על סוטה Rashash on Sotah
גמרא תפלות ס"ד אלא אימא כאילו כו'. מזה הוכיח התוי"ט דלא לגרוס במשנה כאילו. אבל אין למחוק בשביל זה. וכמו דאיתא בזבחים (קיד ב) דזעירי קבעוה תנאי וע"ש בתוי"ט. ועמש"כ לקמן (כד):
- שערי תורת בבל על סוטה Sha'arei Torat Bavel on Sotah
(כא סע"ב) זה המיקל לעצמו ומחמיר לאחרים. —פי' שהוא נוהג כן תמיד בכל דבר ודבר. אבל יש פרטים, שמותר להקל בהן לעצמו ולהחמיר לאחרים, כעין הא דאיתא בפסחים (נא א וב'), וכגון אלו שאמרו עליהן "הלכה ואין מורין כן" (עי' שבת יב ב וביצה כח ב), וכן הערמה בדרבנן (שבת קלט…
- תוספות שאנץ על סוטה Tosafot Shantz on Sotah
מתני' רוצה אשה בקב ותפלות מט' קבין ופרישות חולק היה אבן עזאי דאמר חייב אדם ללמד בתו תורה. ואומר ר' יהושע הפיצה היא בקב במזונות מועטין ויהא תפלותיה מצוי לה שתהא עם בעלה מט' קבין ופרישות לפרוש מן התפלות לפי' אין טוב שתלמוד תורה (ותפלות) פי' הערוך דזה החשבון…