סוטה יח:
Sotah 18b · סוטה · free full Hebrew text
Open in the reader →וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי וְאִם נִטְמֵאתִי יָבוֹאוּ בִּי
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא
הַכֹּל שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קוֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס וְלֹא עַל אַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ
נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת וְאַחַר כָּךְ הֶחְזִירָה לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ
זֶה הַכְּלָל כׇּל שֶׁתִּבָּעֵל וְלֹא הָיְתָה אֲסוּרָה לוֹ לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ
גְּמָ' אָמַר רַב הַמְנוּנָא שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה אֲסוּרָה לִיבָמָהּ מִמַּאי מִדְּקָתָנֵי שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אֲסִירָה מִשּׁוּם הָכִי מַתְנֵה בַּהֲדַהּ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אֲסִירָה הֵיכִי מַתְנֵה בַּהֲדַהּ וְהָתְנַן זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁאִילּוּ תִּיבָּעֵל וְלֹא תְּהֵא אֲסוּרָה לוֹ לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ
אָמְרִי בְּמַעְרְבָא לֵית הִילְכְתָא כְּרַב הַמְנוּנָא
אֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה הָא מַנִּי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין וּמְשַׁוֵּי לַהּ כִּי עֶרְוָה
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה מַהוּ שֶׁיַּתְנֶה אָדָם עַל נִישּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים עַל נִישּׂוּאֵי אָחִיו מַהוּ
תָּא שְׁמַע זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁתִּיבָּעֵל וְלֹא תְּהֵא אֲסוּרָה לוֹ לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ הָא אֲסִירָה הָכִי נָמֵי דְּמַתְנֶה שְׁמַע מִינַּהּ
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי וְכוּ' תַּנְיָא לֹא כְּשֶׁאָמַר רַבִּי מֵאִיר אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא שֶׁאִם תִּטָּמֵא מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ מֵעַכְשָׁיו אֶלָּא לִכְשֶׁתִּטָּמֵא מַיִם מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּבוֹדְקִין אוֹתָהּ
בָּעֵי רַב אָשֵׁי מַהוּ שֶׁיַּתְנֶה אָדָם עַל נִישּׂוּאִין הָאַחֲרוֹנִים הַשְׁתָּא מִיהָא לָא אֲסִירָה לֵיהּ אוֹ דִילְמָא זִימְנִין דִּמְגָרֵשׁ לַהּ וַהֲדַר מַהְדַּר לַהּ
תָּא שְׁמַע הַכֹּל שָׁוִין שֶׁלֹּא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קוֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס וְלֹא עַל אַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת וְאַחַר כָּךְ יַחְזִירֶנָּה לֹא הָיָה מַתְנֶה הָא יַחְזִירֶנָּה וְתִיטָּמֵא הָכִי נָמֵי דְּמַתְנֵי שְׁמַע מִינַּהּ
תָּנוּ רַבָּנַן זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֹאת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה וְהֵעִיד לְפָנֵינוּ נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה וְקִיבַּלְנוּ עֵדוּתוֹ בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲבָל לֹא בְּאִישׁ אֶחָד
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים
וְתַנָּא קַמָּא נָמֵי הָכְתִיב זֹאת וְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי נָמֵי הָא כְּתִיב תּוֹרַת
אָמַר רָבָא בְּאִישׁ אֶחָד וּבוֹעֵל אֶחָד דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה
Meforshim on this daf
- רש"י על סוטה Rashi on Sotah
שומרת יבם וכנוסה - ואם היתה יבמתו וכנסה וקינא לה ונסתרה מגלגל עליה שבועה שלא נטמאת כשהיא שומרת יבם. שומרת יבם מצפה וממתנת ליבם שייבמנה כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א) לא תשמור על חטאתי (איוב י״ד:ט״ז):
- תוספות על סוטה Tosafos on Sotah
אמן שלא אטמא - ירושלמי לא שהיה ר"מ אומר המים בודקין אותה מעכשיו אלא המים פקודים בה לכשתטמא המים בודקין אותה למפרע:
- חדושי הלכות על סוטה Chidushei Halachot on Sotah
בד"ה אמרי במערבא כו' כדרב המנונא כו' וכן רבי ינאי ס"ל כו' וא"ל רבי ינאי אי לאו דדלאי לך חספא מי משכחת מרגניתא תותיה וא"ל ר"ל לרבי יוחנן אי לאו כו' על האיסור קל נאסר כו' אי מתני' הוה תיובתא לרב המנונא אי כו' כל אלו פסוקי קילוסיה יכול הוא כו' מאי איכפת לו ממזר…
- חכמת שלמה על סוטה Chokhmat Shlomo on Sotah
גמ' ולא על אחר שתתגרש כו' ואח"כ יחזירנה לא היה כו' כצ"ל:
- רש"ש על סוטה Rashash on Sotah
תד"ה אמרי. ומיהו ר"ל ל"פ אדריו"ח דהא מוקי התם כו' בשומרת יבם וכדרה"מ. ע"ש דל"א כן בפירוש אלא דהש"ס הוא דשקיל וטרי בדבריו אם כוון לזה:
- שערי תורת בבל על סוטה Sha'arei Torat Bavel on Sotah
(יח סע"ב) א"ר יהודה מעשה והעיד לפנינו נחוניא חופר שיחין. —עי' רש"י. והנה מבואר בשקלים רפ"ה, דנחוניא חופר שיחין היה בזמן הבית (ועי' ב"ק נ ע"א, שהיה בזמנו של ר' חנינא בן דוסא), ותמוה איך העיד זקן זה בפני ר' יהודה, שהיה צעיר הרבה ממנו והיה תלמידו של ר"ע, ור"ע…
- תוספות שאנץ על סוטה Tosafot Shantz on Sotah
גמ' הא מני ר' עקיבא היא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין באשה שהיא על המקדשה בלאו ורבנן פליגי עליה ואמרי בחייבי כריתות הוא דלא תפסי אלמא בחייבי לאוין תפסי. אבל לר' עקיבא משוי חייבי לאוין חמורות לענין איסוריהו כחייבי כריתות שהולד ממזר ולגבי ליאסר על בעלה…