חכמת שלמה על סוטה יח:

גמ' ולא על אחר שתתגרש כו' ואח"כ יחזירנה לא היה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה לא כשאמר כו' עלתה על דעתו כו'. נ"ב פירוש לא תימה שעלתה על דעתו כך ודו"ק:

תוס' בד"ה אמרי במערבא כו' נישואין יש בה כזנות כצ"ל. ונ"ב פירוש שאם נשאת אף שלא נבעלה נאסרה על היבם כאילו זינתה כדרב המנונא וק"ל:

בא"ד וא"ל ריש לקיש לרבי יוחנן אי לאו דקלסך גברא רבא כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש רבי ינאי:

בא"ד שבא על איסור קל נאסר כו' לרב המנונא אי הוי סייעתיה כו' פסוקי קילוסי' יכול הוא כו' מה איכפת ממזר כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש מה נפקותא בממזרות שאתה רוצה לומר שיבמה כשזינתה בודאי אסורה והולד ממזר ומ"ה דחי דלמא רבי עקיבא כו' לעולם אתיא ככ"ע ואין הולד ממזר אפ"ה שייך בה קינוי שמקצת אשתו היא ודו"ק:

בא"ד ולא מעיני יבמה כו'. נ"ב ומ"מ מקנין לה שמקצת אשתו היא ודו"ק (עיין במהרש"א):

בא"ד וכהנת היתה כו' ולפי הירושלמי משמע דפליג הא רבי ינאי ארבי ינאי דאמר כו' וגרסינן הכא בירושלמי כו' כצ"ל:

בד"ה מהו שיתנה כו' גירוש כמי שמוחל היך עבידא כו' כצ"ל. ונ"ב לשון בעיא:

בא"ד כמי שמחל וצריך לקנות לה פעם שנייה ואי תימא כו' כצ"ל:

בא"ד ונסתרה וידע בה וגירשה. נ"ב פירוש דשוב לא יכול למחול וצריך להשקותה והוא עבר ולא השקה כו':

בא"ד ונסתרה ושתת ולא בדקו אותה המים טהורה היא כצ"ל ונ"ב בעיא היא:

בא"ד או מאחר שאין המים כו'. נ"ב פירוש דשמא מפעם הראשון נאסרה ומש"ה אין המים בודקין שהרי נשאה באיסור שהיה עליו להשקותה או שלא לחזור ולישאנה ודו"ק:

בד"ה קבלנו כו' למוכרו בשני בני אדם אבל באדם אחד נמכר כו' כצ"ל. ונ"ב כך הוא להדיא בתוס' ע"ש: