פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ח:ד:ה

חבית הראשונה כר' יוסי. ודלא כר"מ דר"מ לית ליה המתנה בתלויה כדאיתא בסמוך:

בין כר"מ בין כר' יוסי. דאפילו ר' יוסי מודי בהפסד מרובה כדלעיל:

ולית הדא פליגא על ר"מ. דהא מדברי שלשתן משמע דממתינין ואין שורפין:

נאמר דלא כר"מ וכו'. כלומר מאי דעתיך דפרכת ולית הדא פליגא וכו' דמשמע מדבריך דכיון דלא כר"מ נימא נמי דלא כר' יוסי. בשלמא כר"מ לא מצינן לאוקומה דאשכחן לר"מ דלית ליה המתנה גבי תלויה אבל גבי ר' יוסי מי אשכחן ליה דקאמר הכי:

לפי שמצינו שורף תלויה בכל מקום. כדאמר רב הונא ומשו"ה דלא כר"מ וטעמא משום תקלה.

ואפילו וכו'. דמאי מ"מ דאמרת לאו אפילו כגון שהיה טהורה דבר תורה כגון מדור של גוים דמן התורה טהור הוא ורבנן מחזקי ליה טומאה מכי שהה שם מ' יום וקתני בברייתא דמדור העמים תולין וקאמר דר"מ אמר נמי שורפין:

מה בידך. מה יש לך גבי מדור מי פשוט לך דאיכא למ"ד שורפין:

תני מדור של גוים תולין. ור' יוסי בר יהודה פליג ור"מ ס"ל כר' יוסי בר יהודה דשורפין ולאו מטעמיה אלא משום תקלה ובכל תלייה דעלמא נמי הכי אית ליה:

ערב שבת עם חשיכה. בי"ד שחל להיות בשבת מיירי:

וישרוף בשחרית. לר"מ אי לית ליה המתנה אלא ודאי טעמא משום דתרומה אוכליה מועטין ולא דמו לחולין ומשו"ה שריף ליה משחשכה:

דתני טמאה בהדה. ואמאי ממתין אלא שנתעצל ולא שרף: ודחי כגון שנולד לה טומאה באותה שעה ולא חילוף דמיירי בשנתעצל: