פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ו:א:ד
Sirilio on Yerushalmi Terumos 6:1:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 6:1:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →ואינו פורש מכחצי זית. דקיי"ל כר' יוחנן בפ' בתרא דיומא דחצי שיעור אסור מן התורה וזה האיש דהוא רשע לחצי זית אכל זית בשוגג מי חשיב שב מידיעתו או לא:
נעשה כאוכל חצי זית בשוגג וכו'. דאע"ג דכל הזית אכל בשגגה מ"מ כיון דהוה אכיל בכוונה חצי זית נעשה כאילו אכל חצי זית בשגגה וחצי זית בזדון:
בהעלם א' פטור. ואין זה מחלוקת דרבן גמליאל ורבנן בפ' כלל גדול ודפ' הבונה דהתם כי יש ידיעה לחצי שיעור היה שב והכא יש ידיעה ואינו שב וקאמר ריש לקיש דלא מצטרפי ופטור מן הקרבן דכל הזית בעינן בשגגה ונראה דטעמא דריש לקיש דאע"ג דאית ליה חצי שיעור מותר מן התורה וזדון דחצי זית לאו זדון הוא דהא אינו חוטא כלל הוא והוי כאילו כל הזית בשגגה אפ"ה כיון דאכילה הויא כזית רחמנא גזר דכל האכילה הויא בשגגה:
שני חצאי זיתים וחסר כל שהוא פטור. אזיל לטעמיה דס"ל בפ' בתרא דיומא חצי שיעור מותר מן התורה ואסור מדרבנן:
באיסורי הנייה. כגון תקרובת ע"ז וערלה וכלאי הכרם דאפילו חצי שיעור מן התורה וטעמא כדאמרינן בפ' כל שעה דבכלאי הכרם לוקין עליהם שלא כדרך הנייתן דהא לא כתיב בו אכילה ותקרובת ע"ז כתיב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, וערלה נמי כיון דכתיב לא יאכל ואסרו בהנייה חצי זית הנייה הוא:
ביום הכפורים. דרחמנא אמר תענו את נפשותיכם ואין כאן עינוי:
בעתיד להשלים. השיעור דמתרינן ליה ומהנייא התרייתו למלקות דאי לא שייכא התראה היכי מלקינן ליה והיכי מיחייב אי אכל שני חציי זיתים זה אחר זה והא חצי זית קמא כיון דבחצי שיעור אין מתרין אותו וחצי זית אחר לא שייך ביה התראה דעל התראתן אינו אוכל אלא חצי זית אמאי לקי אלא דחשיב התראה דחצי זית קמא אי עתיד להשלים וכבת אחת דמי: