פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ה:א:י
Sirilio on Yerushalmi Terumos 5:1:10 (Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 5:1:10) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →מפני חלתה. של הסאה של התרומה המעורבת בחולין דא"א שאין שם חלק מן התרומה וכיון דבא להפריש חלה מהן הוא מטמא את התרומה שיש בחלה ובעינן דלא לחייבינהו בחלה וצ"ל לחזקיה דאע"ג דחולין גמורים היא לגבי חלה גזור בהו רבנן באכילתם לענין טהרה כאילו תרומה גמורין הן ויהבינן לה מעלת תרומה לגבי טהרה מפני חלתה דסאה שמעורבת בכל סאה וסאה ויאכלו ניקודים. ואע"ג דתנן דמדומע פטור מן החלה היינו דהיכא דאסור לזרים למר כשרובו תרומה ולמר אפילו בתוך צ"ט של חולין דלא עלתה ואסורה לזרים וכיון דתרומה פטורה מן החלה כדתניא בספרי ה"נ מדומע דאסור לזרים כה"ג הוא דמיפטר כדפרישית לעיל אבל הכא דאיכא שיעורא בחולין לבטולה דהא לתוך מאה נפלה דשרו לזרים ולית להו דין מדומע דאפילו הסאה גופה שעלתה ונותנין אותה לכהנים חולין היא מדאורייתא אלא משום גזל השבט הוא דמעלין אותה ומשום דלימרו אינשי דאית בה מעלה כתרומה אחמור בה כתרומה אבל מן הדין חולין גמורים הוו הכל ואם צירפם בסל דחייבין בחלה הסאה והחולין ואל תתמה היכי מחייבינן לה בחלה, דהא ק"ל דאיסור שנתבטל מעלה ומבטל שאר איסורין אם נפלו שם כדתנן במס' ערלה הערלה מעלה את הכלאים וכו' ה"נ נתחייבה התרומה בחלה ויאכלו ניקודים מפני חלק חלתה:
איסור זרות בטל. דהא לא אפשר שאין כאן בתוך ק' של חולין חטים של תרומה דהא סברי רבנן דאין אותה סאה שאנו מעלין כולה תרומה ודאי כדתנן אינה מדמעת אלא לפי חשבון ואפ"ה אותם המאה אוכלין הזרים כדין איסור חלב ודם:
ואיסור טומאה. שלא לטמא חלק הסאה הטהורה לא פקע ואין אוכלין אלא נקודים וכו' החולין: ואיסור טומאה לא בטיל דקי"ל אסור לטמות בתרומה ואפילו החולין דבעי לאפוקי מהן חלה כדאיתא בע"ז פ' ר' ישמעאל ואיתא נמי במס' חלה:
מיחלפא שיטתיה דחזקיה. דהכא מקפיד אטומאה ויאכלו החולין ניקודים וכו' ואפילו בחלק א' טהור וק' חלקים טמאים מקפיד כדתנן במתני':
תמן הוא אומר כמה יהא בעיסה וכו'. לא ידענא היכא איתמרא הך מילתא דחזקיה ולפי מה שמורה הענין אפרשנה:
כמה יהא בעיסה ויהא יכול לעשותה בטהרה. היכא דנפלו חולין טמאים לתוך חולין טהורים כמה שיעור טומאתן דטמאים וכמה שיעור טהורים דהגבל החבר הבקי בהיל' טומאה וטהרה יהא יכול לעשותה בטהרה הילכך מיחייב לעשותה בטהרה:
שתות דד' קבין וד' קבין. השתא משמע ליה דה"ק דאם נפלו שתות דד' קבין חטים טמא דהיינו י"ו ביצים טמאים לתוך שמונים ביצים חטים טהורים דבין הכל טמא וטהור הו"ל ד' קבין דהיינו צ"ו ביצים וטחנו הכל לחזקיה ס"ל דבכה"ג אין ביצה טמאה בשעת גיבולה בכלי ולקמיה מפ' היכי מגבל לה וכמה שיעור הגומא לעשות בה ככר שלא יהא בה כביצה טמא ומ"מ משמע דפחות מזה השיעור של טהורים אינו חייב לגבלה בטהרה והכא אפילו בא' טהור ומאה טמאים נמי קפיד:
תמן בשגיבל. כבר גיבל ולא נמלך לעשותה ניקודים ואחר שהתחיל לתת בה מים ולגבל בא לימלך לב"ד כיצד יכול להפריש חלה בטהרה ומורינן ליה דיכול לעשות עיסה בטהרה בשתות של טומאה מלגו ושאר החלקים הן של טהרה אבל טומאה ביתר מכאן כיון דלא נמלך שריא לה לעשותה בטומאה:
ברם הכא כשהפריש וכו'. שבא לימלך קודם ואמרו לו שיפריש הסאה קודם גיבול שיעשו ניקודים ואפילו החולין ואע"פ שאין כאן טהרה אלא א' על מאה: