פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ה:א:ח
Sirilio on Yerushalmi Terumos 5:1:8 (Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 5:1:8) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →כמא דו אמר תמן. בפ' התערובת דתנן התם איברי בעל מום שנתערבו באיברי תמימים ר' אליעזר אומר אם קרב ראשו של א' מהם יקרבו כל הראשים כולם וקסבר ר' סימון דהיינו טעמא דמתני' דכי היכי דהתם יש לי לומר דהפסול עלה בידו ובודאי הותרו האחרים וה"נ ודאי עלתה התרומה טמאה ותשרף והותר השאר ואע"ג דמפ' התם ר' אלעזר לא אמר ר' אליעזר אלא שנים שנים ר' סימון פליג עליה ור' אלעזר דהתם ס"ל כר' זעירא דהכא:
אלא מפני גדירה. מפני גדר שלא יבואו הזרים לאכול תרומה טמאה:
בסאה שהעלוה מתוך טבל. סאה של תרומה שנפלה למאה טבל מי לא מודה שצריך לקרות שם למעשרותיה ולא אמרינן סאה שעלתה היא התרומה דספיקא דאורייתא היא ולחומרא דעון טבל במיתה ומודו כולהו תנאי דצריך לקרות שם למעשרותיו ונותן בדעתו נמי על הטבל שיש תוך הסאה שהעלו לכהן וקורא עליהן כפי חשבון והא דתני במתני' שאני אומר לאו עיקר טעמא הוא:
דתנינן דבתרה. ולא פליג בבבא של אחר זו ומודי שתאכל נקודים או קליות ואי אמרת סאה שנפלה היא סאה שעלתה א"כ תירום ונאמר היינו תרומה שנפלה והוה ליה לאפלוגי נמי הכא תירום ותיאכל כדבעי והיינו שיאכל התרומה טהורה כמו שירצה אלא ודאי דלענין קולא לא קאמר ר' אליעזר סאה שנפלה היא וכו'. וכתב רבנו שמשון ז"ל והא דלא קאמר ר' אליעזר בההיא דסיפא תשרף כי ההיא דהכא משום דבמתני' תרומה טמאה נפלה ואע"ג דבטלה בחולין הטהורים לא תחזר עוד לטהרתה משום דחל עליה שם תרומה כשמגביהה מעיקרא נמי טמאה היתה אבל בבבא של אחר זו דטהורה נפלה כשמגביהה חל עליה שם תרומה טהורה ואע"פ שנפלה לחולין טמאים:
דאי לא כן שורפין את התרומה מפני גדירה. בתמיה כלומר שאם לא מפני טעם זה של ר' סימון אמאי תשרף וכי ישרפו תרומה משום גדירה:
ששה ספיקות דתנינן. בפ"ד דמס' טהרות תנן לה על ששה ספקות שורפין את התרומה ובפ"ק דשבת מייתי לה. והקשו התוס' פ' הלוקח בהמה דמשמע מתוך סוגיין דהכא דגרסינן במתני' בדר' אליעזר תירום ותשרף ובפ' הלוקח בהמה נראה דגריס תירום ותירקב. ותירצו דמחלוקת בני בבל ובני ארץ ישראל היא אית תני הכי ואית תני הכי. ונ"ל מלשון רש"י ז"ל דשם בבכורות נמי היה גורס תירום ותשרף:
מה נפשך אם תרומה טמאה תשרף ואם חולין הן מה בכך שיטמאו. פי' רבנו שמשון ז"ל מה צריך טעם לר' אליעזר דאמר תשרף דכיון דתירום בתורת תרומה אין לומר תיאכל משום דנראה כאוכל תרומה טמאה כמו שהיתה בשעת נפילה. ואיני מבין בדרך זה היאך יתפרש אם חולין הן מה בכך שיטמאו, לכך נ"ל דפריך ארבנן דאמרי תעלה ותיאכל היא והחולין בטהרה כדפרישית במתני' ומשו"ה פריך דמה נפשך או סברי דלא בטלה או דבטלה אי לא בטלה א"כ תשרף הכל כדין תרומה טמאה ואם בטלה א"כ חולין גרידי הם א"כ למה הקפיד על טהרתן דקתני תאכל ניקודים וכו' מה בכך שיטמאו: ומתרצינן לא לעולם אימא לך דבטלה וכיון דבטלה ושריא לאכילה וגזרינן לשום תרומה הוא דאוכלה דכלום מצינו שום תרומה נאכלת אלא טהורה שמא טמאה בתמיה ומשו"ה קפדי רבנן בטהרתה:
אי אתם מודים שאם נולד לה ספק טומאה במקומה שאינו יכול לשורפה מה לי וכו'. ר' יוסי ס"ל בשריפת תרומה דר' אליעזר כר' זעירא ומשום גדירה וקאמר היכי פשיטא לכו דתישרף דקאמריתו אם תרומה טמאה תישרף דכיון דבטלה והותרה חזרה בספק טהורה וטמאה ואי אתם מודים דאם נולד לה ספק טומאה שאינו יכול לשורפה דעל ספק תולין לא אוכלין ולא שורפין כדאיתא לקמן בפ' האשה אוכלת ובפ"ק דפסחים א"כ גם עכשו שנתערבה תחשב לפחות בספק טמאה ספק טהורה כ"ש דבטלה וטהורה חשיבא ונפלה לחולין טהורים ולא תישרף:
סאה תרומה טהורה. שלא הוכשרה ואין כח בק' סאה תרומה טמאה לטמאה ותני בה ר' אושעיא דתרקב ואמאי נימא בטלה ותשרף דבשלמא במתני' כיון דאכיל להו נגזור בהו דאכיל להו כדין תרומה אלא הכא אמאי תרקב ליחוש לתקלה דדילמא אכיל לה דהוי איסורא רבא ולא ניחוש לאיסורא זוטא דמשום ספק משהו תרומה דאסור לשרפה תני תרקב: