פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ב:ב:ה

תמן תנינן בפ"ג דמס' טהרות ומייתי לה בגמ' דילן פ' כל המנחות באות מצה:

כביצה אוכלין. טמאין דיש בהם לטמות אוכלין אחרים דכך שיעורן של. אוכלין לטמא אחרים כביצה בקליפתה כדאיתא בפ' כיצד משתתפין:

טהורים. קאי אאוכלין ומת ונבילה ושרץ:

ואין חייבין עליהם. לא כרת ולא חטאת קאי אנותר ופיגול וחלב:

הניחן בגשמים. לאלו עצמן לאחר שצמקו:

טמאים. הטמאים בטומאתן הראשונה:

וחייבין עליהן. כרת וחטאת אפיגול ונותר וחלב:

והוא שיהא כזית מעיקרן. דאי מעיקרא לא הוה בהו כזית אע"ג דתפחו בגשמים אין חייבין עליהן:

אע"פ שאין בהן כזית מעיקרן. כיון דתפחו חייבין דס"ל משתערין כמות שהן השתא והכי תניא בפ' כל המנחות באות מצה בשר העגל שלא היה בו כשיעור ותפח ועמד על כשיעור טהור לשעבר וטמא מכאן ולהבא:

תמן תנינן. בפ' כל המנחות באות מצה:

אמרו לו אף היא היתה חסרה. התם קאי גבי עשרון דחומץ דתודה דתנן התם ר"מ אומר שאור בודה להן מתוכן ומחמצן ר' יהודה אומר אף היא אינה מן המובחר אלא מביא את השאור ונותנו לתוך המדה וממלא את המדה אמר ליה אף היא היתה חסרה או יתרה ופירש"י ז"ל שאור בודה להן מתוכן מתוך עשרון דתודה ושתי הלחם היה מוציא שאור שהיה לש מן הסלת מעט לאחר שנמדד וטומנו בסלת ומתחמץ מאליו וממנו מחמץ את השאר:

אף היא אינו מן המובחר. שאינה מחמצת יפה לפי שאין לה שאור מחומץ יפה אלא מביא שאור המחומץ יפה מתוך ביתו ונותן לתוך העשרון ומוסיף וממלא סלת:

אף היא היתה חסרה או יתרה. השתא מפרש לה ואזיל פעמים שהשאור יפה כלומר שנתנו בו מים הרבה ונמצא נפחו גדול יותר משאם היה קמח שאם היו נותנין סלת באותו המקום היה נכנס יותר או אם היה השאור מתייבש וכותשין אותו היה סלת שלו מעט וצמק ואין בו שיעור ובשאור נמצאת המדה מלאה ואילו אתה רואה את התפוח כאילו צמק נמצאת חסרה:

ופעמים שהשאור רע. כלומר שהוא עבה ומגובל בקושי במעט מים ואין לו נפח כל כך כמו אם היה סלת ונמצא העשרון יתר לפי שאם לא היה השאור מגובל אלא שהיה סלת היה נפחו גדול יותר מעכשו ונמצאת המדה יתרה וחסרה המדה או יתרה כל שהו פסול:

על דעתיה דר' ירמיה. דאמר את רואה את הצמוק כאילו תפוח ועשרה גרוגרות חשיבי תפיחתן לתשעים תאנים:

ור' יוחנן וריש לקיש. נמי דאמרי אע"ג דאין בהן כזית מעיקרו דחשיבא תפיחה דבתר הכא לאשלומי שיעורא:

שלשתן אמרו דבר אחד ביתרה. רשב"ג ור' אלעזר בר' יוסי ור"מ אמרו דבר אחד ביתרה ויפה השיג ר"מ לר' יהודה דהא יתרה היא:

על דעתיה דר' יונה ור' יוסי. דסברי דאין רואין את הצמוק כאילו הוא תפוח ודרומאי דאמרי והוא שיש כזית במעיקרו:

שלשתן אמרו דבר אחד בחסרה. דרשב"ג מודי לת"ק דאין תורמין גרוגרות על התאנים במנין והוו להו ת"ק ורשב"ג ור"מ כשהשאור יפה דאמרו דבר אחד ויפה השיג ר"מ לר' יהודה היכא שהשאור יפה דודאי חסרה היא דתפיחה לאו כלום היא להני רבנן:

בר פטי. שם איש:

אנשון מתקנא יתיה. שכחו לתקן אותו כלומר מלעשרו קודם בישול:

יסב חי לקביל מבושל. דהא כיון דתפוח הוי הוא כמו תאנים לחים וחי חשיב כמו גרוגרות ולפי המדה נותן:

אוף אנא אמר כן. מודה אני בזה דתפוחה מילתא היא ולפי מדה דהשתא יהיב ליה מעשר שדרכו של אורז לתפוח ותפיחה שלו מתקיימת בשעת אכילה משא"כ בגרוגרות הילכך לאו לפי מדה דהשתא יהיב דנמצא מרבה במעשרות ור' ירמיה לא מפליג והכי משנינן נמי בפ' כל המנחות באות מצה מילתא דר' אלעזר בר יוסי למ"ד כמות שהן השתא משערינן ואע"ג דאין כזית במעיקרו שאנו גרוגרות הואיל ויכול לשולקן ולהחזיר כמות שהיו: