פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות י:א:א
Sirilio on Yerushalmi Terumos 10:1:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →בצל שנתנו לתוך העדשים. מפ' בגמ' דבבצל יבש עסקינן שיש לו קליפה יבשה שאין בה לחות ובבצל של חולין ובעדשים של תרומה עסקינן ואוקמוה הכי משום דקתני אם שלם מותר משמע דקאי אבצל דאי אעדשים ה"ל למיתני מותרות ומש"ה נמי קתני לתוך העדשים ולא קתני לתוך עדשים. ונראה דמודו נמי דכשהבצל של תרומה והעדשים של חולין דשרו דסבירא לן דכשם שהעדשים צופדות אותו שלא יבלע ה"נ צופדות אותו שלא יתן והשתא אתיא סיפא דצחנה שפיר. וכן פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה וז"ל הדין שוה בין שהיו עדשים של תרומה ובצל של חולין או בצל של תרומה ועדשים של חולין ובתנאי שיתן הבצל שלם בעדשים אחר בישולן או שיצאו מהם מימיהם כו' אח"כ הם כובשין ואין מניחין להטיל הבצל מכחו דבר בעדשים ולא יקבל ג"כ מכח העדשים ע"כ:
אם שלם מותר. וכדאוקימנא דהוא יבש ובקליפה קשה כעץ ושלם עם פיטמתו לתוך העדשים של תרומה ומפ' בגמ' והוא שהוציאו העדשים מימיהם כלומר שנתבשלו כבר והוציאו כחן וטעמן לחוץ דהשתא כי יהיב האי בצל צופדין אותו שלא יבלע כדאיתא בגמ':
ואם חתכו בנותן טעם. ואם חתך הבצל אז אינן צופדין אותו ובלע ומפרש בגמ' דה"ה אם ניטלה פיטמתו כדי שעושים להטיל הבצל בקדרה דמחותך מיקרי:
ושאר כל התבשיל. כגון שנתנו לתוך תבשיל של פולין או של לפתות אפילו בתנאים הנז' קים להו לרבנן דאינן צופדין אותו שלא יבלע או שלא יפלוט והוי בנותן טעם ואם נותן טעם אסור. והיינו דטעים להו כהן כדאיתא בפ' גיד הנשה. ואע"ג דקי"ל התרומה עולה בק"א ה"מ דהוי מין במינו אבל מין בשאינו מינו אע"ג דליכא אלא ששים סגי דהיינו שאינו נותן טעם. כך מפורש בפ"ב דערלה ואיתא נמי בפ' גיד הנשה:
מתיר בצחנה. פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה הוא הסרחון והביאוש כדכתיב ותעל צחנתו ודרך הבצל כשמבשלים אותו עם דבר מוסרח שמסיר זוהמתו ומתקן ריחו קצת תקון ואמר ר' יהודה דכשנתבשל בצל של תרומה בתבשיל מוסרח שמותר לאכול אותו התבשיל לפי שהוא לא נתן הבצל לתוך התבשיל לתת בו הבצל טעם אלא נתנו שם להסיר זוהמתו לפיכך אנו מקילין בו אף בנותן טעם ע"כ. ובגמ' משמע דהאי צחנה דגים קטנים דמייתי עלה מתני' דפ"ב דמעשר שני דתנן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות כי ההיא דפרק הנודר מן המבושל דתנן הנודר מן הצחנה וכן פירש בערוך דגים קטנים כבושים וסתמן ריחן נודף כדברי הרב ז"ל ולא הטיל הבצל בהן אלא לשאוב זוהמתן והוא שלא נתערב הבצל עם הצחנה והבצל בצורתו:
תפוח שריסקו. תפוח של תרומה שריסקו שיצאו מימיו:
שעורים שנפלו. שעורים של תרומה:
מימיו מותרין. אע"פ שקלטו טעם השעורים מותרין המים דנותן טעם לפגם הוא. ואינו אלא סרחון ובפ' כל המנחות באות מצה אמרינן דחמץ נוקשא הוי: