עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות א:א:ב

Sirilio on Yerushalmi Terumos 1:1:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 1:1:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text

Open in the reader →

ויקחו לי תרומה. אף על גב דבתרומת המשכן כתיב כולהו תרומות איתקוש להדדי דכתיב את משמרת תרומותי והיינו בכורים וחלה ותרומה גדולה ותרומת מעשר ותרומת שקלים נמי דין תרומה אית לה כדאיתא בשקלים ובהאי קרא דויקחו לי תרומת שקלים דרשינן ביה כדאיתא בשקלים וכתב את תרומתי לאיתויי כולהו:

פרט לחרש ולשוטה. שאין להן לב דהיינו דעת וסברא כדכתיב ולבי ראה הרבה חכמה ודעת ולא אתי קרא למימרא דאותה נדבה מי שירצה להביא יביא ומי שלא ירצה להביא לא יביא דגבי ויקחו לי תרומה כתיב ומיניה דרשינן זו תרומת אדנים כדאיתא בפ"ק דשקלים ותרומת אדנים היתה יד כולן שוה בה דהא מכסף נעשו כדכתיב בפרשת פקודי א"נ קראי יתירי קא דריש דלכתוב קחו מאתכם תרומה זהב וכו' אלא ה"ק קרא כולהו בני חיובא מייתו ותרומה שלהן הוא דקדשא ואלו הן התנאים הצריכים כי היכי דקדשא שיהא איש ושיהא לו לב ושיהא שלו ושיהא ישראלי. והקשה רבנו שמשון ז"ל דאמאי לא ממעט הכא קטן מידבנו לבו דהא בפ' טרף בקלפי ממעט ליה הכי מקידוש מי חטאת מדכתיב והניח מי שיש בו דעת להניח. ותירץ ז"ל משום דכשבא לעונת נדרים יש בו דעת להיות נודב ולא סגי בהכי אלא בענין שיש בו אש דהיינו הביא וכדלקמן: ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתן. על דבור שלהן ואשוטה וקטן פריך דבפ"ק דחולין מסקינן דמעשה עם דבור מהני לגבי קרבן כגון דהויא עולה בדרום ואמר הריני מביאה לצפון שאינה כשרה בדרום ושחטה בצפון מדאורייתא כשרה ומעשה גרידא בדרבנן אית ליה, והכא נראה דפריך דבמעשה עם דבור מיהת נימא דמהני כגון שהיו לפניו שני כריים א' מבינונית וא' מיפות ונטל ידיו ואמר הריני הולך אצל יפות לתרום וברך ותרם מיפות ומשמע ממתני' דלא מהני דקתני אין תרומתן תרומה תרתי זימני לאשמועינן דאפילו מדרבנן נמי לא הויא תרומה ותו דהא לא תני תרומה ויחזור ויתרום. וכתבו בתוספות וקצת תימה דמה מקשה דהא מתחלת הסוגיא דריש מקראי דאין תרומתן תרומה. ותירצו דשמא אסמכתא בעלמא. ונ"ל דשפיר פריך דאע"ג דמדאורייתא אימעט קטן הא גבי הכשר נמי אימעיט כדתנן העלום חש"ו וכו' כדאיתא בסמוך וטעמא משום דדרשינן כי יותן דומיא דכי יתן מי שיש בו דעת ליתן ואפ"ה אמרינן דלא ממעט גבי קטן אלא דבור גרידא ועוד גבי כלים נמי כתיב כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם ולא כתיב אשר עשה ומשו"ה תנן כל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה ואילו גבי חש"ו קתני דדוקא חקקום למוד בו עפר טמא דיש להן מעשה עם דבור אבל מעשה גרידא או מחשבה גרידא דהיינו דבור גרידא לא אבל מעשה ודבור לא אימעיט ורבנן גזור טפי דאפילו במחשבתו נכרת מתוך מעשיו דמהני והכא נמי אמאי לא אמרינן הכי: