פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות א:א:א

אין תרומתן תרומה. כל עיקר ואסירא בין לכהנים בין לזרים ואם קידש בה אינה מקודשת ?(ג) מטעם טבל:

חרש. לקמן במתני' מפרש דהיינו שאינו שומע ואינו מדבר ובגמ' מפרש דל"ש חרש מתחלתו ול"ש אינו מדבר עתה ומתחלתו היה פקח קאמר:

ושוטה. בגמ' מפ' סימני שוטה:

וקטן. היינו כ"ז שהוא קטן עד בן י"ב שנה ויום א' דאילו בן י"ב שנה ויום א' והביא הוי מופלא סמוך לאיש דהיינו שנה א' קודם זמן עונשין כדאיתא בפ' בא סימן וקדושת פיו הויא קדושה ובן י"ב ויום אחד ולא הביא גריע טפי ופליגי ביה תנאי לקמן:

את שאינו שלו. ותרם אותה שלא מדעתו. וחרש ושוטה וקטן לא הויא תרומה לא לפירותיהן ולא בשליחות בן דעת לתרום פירות שולחיהם וכולהו הני חמשה בגמ' נפקא לן מקראי:

קטן שלא הביא שתי שערות. מדקאמר ר' יוסי אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה משמע דר' יהודה סבר דאפילו קמי עונת נדרים הויא תרומה ואפילו דליכא שערות בו ותימא דאפילו אית ביה שערות שומא הוו ונ"ל דר' יהודה ס"ל כבריה דאמר בפ' יוצא דופן דמט' ואילך הוו סימן וכיון דתרומה קילא דלנדר דמיא הילכך אפילו ליכא שערות מרבינן ליה ואפילו קמי עונת נדרים נמי דעונת נדרים דאורייתא היינו מופלא סמוך וכו' ור' יהודה אזיל לטעמיה דאמרינן בעלמא ר' יהודה מכשיר בקטן ולעיל, נמי אמרינן דר' יהודה סובר דכשאביו מאמין על ידו דתרומתו תרומה. והשתא אפילו קמי שנים דמופלא וכו' ואפילו אין לו אב ואפילו אין לו שערות ס"ל דאית לן לרבויי מדרבנן עד בן ט' ויום אחד ולא הביא וקדושת תרומה דמיא לנדרים דהא קדושתה בפה תליא:

ור' יוסי. פליג עליה דדוקא מופלא סמוך לאיש ולא הביא מרבינן אבל בן ט' ויום א' ואפילו הביא גריעי טפי:

אם עד שלא בא לעונת נדרים. כלומר אם תרם כשהיה בן ט' ויום א' אין תרומתו תרומה דכי דרשינן מופלא סמוך לאיש הביא הוא דבעינן מעיקרא דלא כתיב כי יפליא לאיש אלא איש כי יפליא כתיב שכבר האש בו ומפליא עצמו להקדיש קדשים לגבוה ואע"ג דאין לו שנים וכ"ש דזה עדיין לא הגיע ולא הביא אין תרומתו תרומה ואפילו מדרבנן:

משבא לעונת נדרים. דהיינו בן י"ב ויום א' דאם הביא תרומתו תרומה מדאורייתא כדפרישנא דתרומה והקדש ונדר חדא דכולהי מיקדשי מחמת דבורו ומדרבנן מרבינן בלא הביא. איש לשון אש דהיינו שהביא: