פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ט:ו:ד
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 9:6:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →הכי גריס הרמב"ם ז"ל ותנינן אין אוכלין פירות שביעית בטובה כדברי ב"ש. והך מתני' שנויה לעיל פ' בראשונה ולפי פי' הרב ז"ל נראה דה"ק ר' אליעזר דכיון דס"ל כב"ש לא יתיחד היורש לבדו באכילתן מפני שאוכלין בטובה שמחזיק חסד למוריש או לנותן לו המתנה ואסרו חכמים זה דמתנא דרחמנא הוא דאכיל. תרגום חסד טיבו. אבל ב"ד מצווים שיחלק אותם לחבריו הנטפלין אצלו:
ופרכינן בהדא רבנין מתיבין ליה ואין החוטא נשכר. והא רבנן כת ב"ה נינהו וב"ה סברי לעיל בפ' בראשונה דאוכלין פירות שביעית בין בטובה בין שלא בטובה וא"כ אין כאן חטא שיאכלם הוא לבדו אע"פ שנתנום לו במתנה ומחזיק לבעלים טובה והיכי רבנן קנסי ליה טפי מר' אליעזר:
ומשני בשטתו השיבוהו. בשיטתך שאתה אומר ינתנו לאוכליהן וכו' כלומר לדעתך שאתה סובר שאסור לאוכלן לבדו מפני שאוכלן בטובה דס"ל כב"ש ומפני זה ינתנו לחבריו טפי היה לך לקונסו דלא יאכלו כלל בחנם אלא ימכרו ב"ד אותם להם ודמיהם יחלקו לכל אדם ולדבריו דר' אליעזר קא אמרי אבל לדידהו ס"ל דאוכלין פירות שביעית בין בטובה בין שלא בטובה כך נ"ל לפרש שמועה זו על דרך גירסת הרמב"ם ז"ל והוא לבדו ישמח בה ואחרים ירעבו דאנן ל"ג הכי אלא ה"ג ותנינן תמן ר' יהודה אומר אוכלין פירות שביעית בטובה ושלא בטובה כדברי ב"ש וזו היא משנה במס' עדיות בפ"ה ולגירסא זו צ"ל דהכי מתרץ ר' יוחנן דהא דתנן לר' אליעזר ינתנו לאוכליהן ולא קתני להן משום דמתני' אחר ביעור דהיתירא קא מיירי ור' אליעזר סבר כר' יהודה דס"ל לעיל דעניים אוכלין אחר הביעור ולא עשירים הילכך לדידהו לא חזו ואע"ג דטפי הוה לן למימר דלכולהו עניים של העיר מותבינן דהא אוכליהם אכתי מחזיקין להם טובה ליורש וכו' בהא נמי ס"ל לר' אליעזר כר' יהודה דסבר כב"ש דבטובה שרי ואזיל לטעמיה דכיון דאין אוכלין הפירות אלא עניים בטובה לא קפדינן וב"ה לטעמייהו דכיון דעשירים ועניים אכלי לדידהו לית לן למישרי בטובה דאי שרי' בטובה היכן תשמטנה ונעשתה בע"כ דהא בהא תליא וינתנו לאוכליהן דתנן לאו לחומרא בלחוד קאמר אלא לקולא נמי דינתנו הפירות במתנה על ידן דמקבל המתנה או דיורש לאוכליהם לעניים הנטפלים אצלן שאוכלין על ידן ואע"ג דמחזיקים להם טובה שרי דס"ל כר' יהודה וכב"ש דאוכלין פירות שביעית בין בטובה בין שלא בטובה כיון דעניים נינהו. ופריך תלמודא בהדא רבנן מתיבין ליה ואין החוטא נשכר והא אין כאן חטא כלל דמסתמא רבנן דפליגי עליה דר' אליעזר ס"ל כב"ה וכגירסא האמתית והיא כדתנן בפ' בראשונה בסתמא ובה"א בטובה ושלא בטובה וא"כ אין כאן חטא כלל לא לרבנן ולא לר' אליעזר ותו לרבנן ליורש גופיה או למקבל גופיה חזי ואפילו עשיר ואמאי תני ימכרו דהא רבנן מקילין בזו ובזו ואי משום דאחר ביעור דהיתירא מיירי מתני' וכדפרישית כיון דקיי"ל כר' יוסי דכולהו עובדין דלעיל מוכחן הכי ור' יוסי בר זבידא תלמידו של ר' יוחנן קאמר בפ' התורם קישות משמיה דר' יוחנן הלכה כר' יוסי ואפילו מחבריו וכ"ש מחברו ועוד דבמתני' גופה קתני כרבנן ודמיהן יתחלקו לכל אדם עניים ועשירים א"כ היינו כר' יוסי לעיל ולא מצי' למימר דרבנן סברי כר' יהודה דהיכי נימא דרבנן דלא כהילכתא וא"כ בהאי צד נמי ליכא חטא כלל. ומשני בשיטתו של ר' אליעזר השיבוהו כלומר לרבנן ליורש גופיה חזי אלא בשעתך שאתה אומר דאחר ביעור דהיתירא ינתנו לאוכלין הנטפלין אצלם מסתמא עבירה עבדי בהו דמחמת דוחקן #ועניים משהו להו נמי אחר ביעור דאיסורא דקרוב הוא זה לזה דסתמא הפירות מרובין הם וקרובים או שכנים מועטין וחטא איכא וקיי"ל אין חוטא נשכר אלא ימכרו לאוכליהן לעניים סתמא ולא לשכניו ומ"ס אוכליהם חוזר לימכרו דחוזר לפירות לרגילין לאכול פירות שביעית ודומיהן דהיינו אוכלי צדקה וקבא וקבא זבנינן להו לכל עניי העיר וכלו להו מקמי ביעור דאיסורא ודמיהן דפירות נמי יתחלקו לכל אדם כר' יוסי דאמר אף עשירים אוכלין אחר הביעור דהיתירא כדקתני לכל אדם וכן כתב רבנו שמשון ז"ל ולשון לאוכליהן למי שדרכן לאכול פירות האלו בלא ביעור ע"כ. דאחר הביעור הוא דמפ' לה ולכך מוכרין להן בזול לכל העניים של כל העיר והדמים יתחלקו לכל אדם והשתא א"ש אמאי דחיק תלמודא לאוקומי לר' אליעזר אליבא דר' יוחנן דסבר כר' יהודה ומקולי ב"ש היא לוקמה כרבנן דאמרי דמקולי ב"ה היא כדתנן בפ' בראשונה ובה"א אוכלין פירות שביעית בטובה ושלא בטובה אלא היינו טעמא דמילתא דכיון דקשה לן בר' אליעזר דסבר דלהן דהיינו יורש או מקבל מתנה גופייהו לא וטעמא ע"כ היינו משום דסבר כר' יהודה דלעשירים אחר הביעור דהיתירא לא ואשכחן דסבר ר' יהודה נמי דעניים הוא דאכלי דוקא ואשכחן ליה נמי דאכלי בטובה נמי שרי דבעניים ליכא תגמולין דהא פסק כב"ש כדתנן אוכלין וכו' כדברי ב"ש וחזינן בר' אליעזר תרוייהו במתני' דעניים אין עשירים לא ובטובה נמי קא שרי דקתני ינתנו ולא קתני ימכרו משמע דלא שקלינן להו מיד יורש או דמקבל המתנה וחזינן ליה בעלמא דסבר כב"ש כדאמר בעלמא ר' אליעזר שמותי הוא ופירשו דסבר כב"ש כדמוכח בפ' סאה תרומה הילכך מוקמינן ליה כולהו מילתיה כב"ש דהיינו כר' יהודה ושמעינן השתא דב"ה לר' יהודה דס"ל דוקא שלא בטובה משום דשרו לעניים ולעשירים דתרי קולי לא מקילינן ור' יוסי אמר לך לעולם בין לעשירים בין לעניים שרי' ובטובה נמי שרי' וכי כתיב תשמטנה היינו משום דבעו הפקר ולבטל רשותו מהם וכדאמרן: