פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ז:א:ח
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 7:1:8 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →תמן תנינן. בעוקצין פ' בתרא ומשום דאמר לעיל במחשבה מהניא גבי חציר דחל בו קדושת שביעית מייתי לה:
לולבי זרדין. אילן הוא ושמו זרדתא ולולבין שלו חזו לאכילה בתיקין כדאמרי' בפ' הבונה המזרד זרדים אם לאכילה כגרוגרת:
ושל עדל. פי' בערוך דומה לצנון. וי"א שהיא שדריאה, ובתוספתא דשביעית משמע דמין אילן הוא דקתני התם לולבי האלה והבוטנא והאטדין והעדל ר"מ אומר עלים עם לולבין יש להן ביעור וחכ"א עלין עם לולבין אין להן ביעור ר"ש אומר ללולבין אין להן ביעור לעלין יש להן ביעור מפני שנשרו מאביהן וכולן שנכנסו מערב שביעית לשביעית או שיצאו משביעית למוצאי שביעית נידונין כאילן חוץ מן העדל שנידון כירק ע"כ ומפ' לקמן דהיינו דאין בהן קדושת שביעית והרי הן כאילן עצמו דאין בו קדושת שביעית ודין ששית דיינינן להו:
ותורמוסין לאו מרין הוא. ואפ"ה לא בעינן בהו עד שיומתקו וכדלקמן:
שעיקרן אוכל אדם. משא"כ בהני דמתני' דסתמן לבהמה:
לא צורכא דלא שמעינן שאין קדושת שביעית חלה וכו'. לא נצרכה זאת להביא בכאן במס' שביעית אלא לאשמועינן דעלה לוף שוטה דתנן להו במתני' דהכא ועדל בתוספתא דשביעית דכתיבנא ולולבי זרדין במתני' דלקמן דהכא אשמעינן דאין קדושת שביעית חלה עליהן עד שיומתקו דלא מיקרו אוכל עד שיכבשום ביין וחומץ ויומתקו דהכי משמע בתוספתא דעוקצין דגבי תורמוסין קתני הכי חרדל ותורמוסין ושאר כל הנכבשין בין שלא המתיקו בין שהמתיקו מיטמאין טומאת אוכלין משמע דהני דתנן בהו עד שימתקו דעד שימתקו דוקא ולא מהני להו כבישה בלחוד וכ"ש מחשבה ומתני' דעוקצין לפרושי מיני דקתני בשביעית קא אתיא: