פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ז:א:ז
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 7:1:7 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל אי חישב עליו למאכל בהמה אסור להטן בו. דמשנה דבר מדרכו הוא:
תני בר קפרא מותר להטן בהם. ואפילו אי חישב עליהן למאכל בהמה כדמפ' בסמוך דלא עדיפי ממאכל בהמה דייחדן לבהמה ואפ"ה שרי מיניה מלוגמא לאדם והמקשן לא אסיק אדעתיה האי טעמא ומשו"ה פריך והרי אסור:
ואסור ללוות מהן. דהא פירות שביעית הוו והלואה מפירות שביעית הויא סחורה וקיי"ל לאכלה ולא לסחורה והכי איתא בפ' בתרא דע"ז:
למה שיש עליהן קדושת שביעית. בתמיה כלומר ע"כ משום דיש בהן קדושת שביעית הוא דאסרת ללוות מהן וא"כ היכי שרית להטן בהן:
ומשני והרי אוכלי בהמה דיש עליהן קדושת שביעית כדתנן במתני' ואפ"ה מלוגמא מינייהו לאדם שריא כדתנן לקמן וה"נ לא עדיף להטן ממלוגמא ומאן דאסר סבר מלוגמא רגילי בה אינשי מריעי ולהטן לא רגילי ומחזי שינוי:
ולעשות מהן סממנין לאדם. להטיל מיץ העשבים דבהמה עם סממנין אחרים בבית הרעי שלו כגון אם עצורין בני מעיו גריעא ממלוגמא דמלוגמא הוה אמינא אע"ג דמידי דשתייה או דאכילה היא לרפואה ובתר הנחה בבשר אדם לא חזיא לאוכלין מ"מ לא הוי בזיון כ"כ לשביעית בשעת הנחה:
מלוגמא. כמו לגימא והשתא דאמרינן דשרי להטן בהם שמעינן דכל גווני דהן הנייה לאדם שרי: