פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ז:א:ו
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 7:1:6 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →להטן בחוחים. לשון לחלוח דיפרישקאר בלע"ז כי ההיא דתנן במס' מכשירין פ"ג המלקט עשבים כשהטל עליהן להטן בהן חטים אינן בכי יותן דהיינו לחלוח כמו שדה מטוננת וה"פ פעמים שהאדם בעת השרב כדי לקרר ידיו משפשפן בעשבים לחים והעשבים כשמניחין בהם דבר חם מוסיפין הבל ופסדי כדתנן בפ' במה טומנין ומיבעיא ליה השתא כשלקטם להטן בהן כיון דמפסיד להו ממאכל בהמה אסיר או דילמא כיון דמלוגמא לאדם ממאכל בהמה שריא כדאיתא לקמן להטן לאדם נמי שרינן שמוצא קורת רוח בכך:
אתון ואמרון. באו תלמידים ואמרו משמיה דר' חנינא:
אפילו עלי קולקסיא שרי. להטן בהם אע"ג דבסתמן מאכל בהמה הן כדאמרינן לעיל בם"פ ב' דמאכל צביים הוא וחזו טפי מחוחים אפ"ה חלה מחשבה להטן בהם ושריין ולאו משנה מדרכו הוא:
לעובדא וסמוך עלוי. דלא תימא הלכה ואין מורין קאמר ליה:
אלא חציר בלבד. כדכתיב מצמיח חציר לבהמה ואסור לשולקו כדאמרינן לקמן באידך פירקא:
ושלקחו להטן בו מותר להטן וכו'. אפילו חציר דמיוחד למאכל בהמה אם כשלקחו מתחלה היה דעתו להטן בו שרי להטן בו דכיון דחישב עליו להטן לא נחית עליה מאכל בהמה: