פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית א:א:ג
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 1:1:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 1:1:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →למה נאמר וכו'. שהמנהג היה להתיר עד ר"ה חרישה באילן דנהגו כר"ג ובית דינו כדלקמן: ר"ג בנו של ר' היה:
ר' קרוספאי בשם ר' יוחנן. כלומר ר' יוחנן כשהיה שונה ענין של ר"ג ובית דינו דתניא בתוספתא ר"ג ובית דינו התירו לחרוש עד ר"ה היה מפ' דלא שרו ר"ג וב"ד אלא איסור שני פרקים דהוו מדרבנן ומצינן למימר דכי אמר ר"ג בתוספתא חורשין עד ר"ה עד אלול דהוי ר"ה למעשר בהמה הוא דקאמר אבל ל' יום דתוספת דאורייתא סמוכים לתשרי לא שרו וה"נ מתרץ לה ר' יצחק בפ"ק דמ"ק:
לא כן תנינן. כלומר ואף איסור דבריהם מי מצו למישרי וצא כן תנינן וכו':
ובמנין. מנין תלמידים ומנין שנים נמי קאמר הכי איתא בירושלמי וכך פירש"י ז"ל בעדיות:
שאם יבקשו לחרוש יחרושו. כדאיתא בריש מ"ק דאתנו בדידהו דכל הרוצה לבטל יבא ויבטל:
שאם יבקשו לחזור יחזורו. לכך הניחום במשנה שאם יבקש ב"ד אחר להעמיד תקנת הראשונים ולהחזיר עטרה ליושנה יכולין להחזיר: