פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ח:ג:ב
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 8:3:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 8:3:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →דבר תורה אב הטומאה וכו'. נ"ל דפליגי בר קפרא ור' יוחנן במאי דפליגי אביי ורבינא פ"ק דפסחים דרבינא סבר התם דכי היכי דגבי חולין דבר תורה אין אוכל מטמא אוכל כדתניא טמא הוא הוא טמא ואין עושה כיוצא בו ה"נ בתרומה וקדשים אינו מטמא אלא מדרבנן דמקרא מלא דבר הכתוב לא שנא חולין ול"ש תרומה ודרשת חגי הנביא מדרבנן הוא ואביי סבר לא שנו אלא בחולין אבל בתרומה וקדשים עושה כיוצא בו ובר קפרא ס"ל כרבינא ואמר דמדאורייתא אפילו גבי בשר קדשים אינו מתטמא אלא באב הטומאה כגון דנגע בנבלה ושרץ אבל נגע בולד הטומאה כגון באוכל דנגע בנבלה לא מטמא אפילו בשר קדשים אלא פוסל דמקרא מלא וכו' ור' יוחנן סבר דמדאורייתא גבי קדשים עושה כיוצא בו וסבר דקרא דחגי דאורייתא הוא ומנא אמינא לה דבהכי פליגי הני אימוראי דבפ"ק דפסחים בירושלמי איתא להך פלוגתא עלה דההיא דתנן מימיהן של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה הוסיף ר' עקיבא ואמר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת וגרסינן עלה בגמרא תני ב"ש אומרים אין שורפין בשר טהיר עם בשר טמא וב"ה מתירין על דעתיה דבר קפרא ניחא שורפין פיסול תורה עם טומאת תורה וצריכינן משמע טומאת דבריהן עם טומאת תורה על דעתיה דר' יוחנן אם פיסול תורה עם טומאת תורה שורפין כ"ש טומאת תורה עם טומאת תורה ר' חנינא סגן הכהנים שנאה משום ב"ש וב"ה ע"כ וה"פ אין שורפין בשר טהור כגון נותר ופגול דרבנן הוא דגזור ביה טומאה דמטמא את הידים כדתנן בפ' בתרא דפסחים כיון דטהור מן התורה אין לשרפו עם בשר טמא שנטמא באב הטומאה דמטמא דעושה שני וב"ה מתירין דכיון דטמא מדבריהם ומצוה לשרפו לזה ולזה אין לחוש על דעתיה דבר קפרא ניחא וכו' כלומר על דעתיה דבר קפרא דאמר דכל ולד הטומאה אפילו ראשון אינו מטמא שני שיהא טמא לטמא ג' אפילו בקדשים אלא מדרבנן הוא דאמרו דיש חמישי ניחא אסהדותיה דר' חנינא סגן הכהנים ומשנת ב"ש וב"ה דתרווייהו צריכי דלא ראי זה כראי זה דבמתני' אשמעינן ר' חנינא דשורפין פיסול טומאת תורה עם טומאת תורה כגון בשר שנטמא בולד דאין לאותו בשר ב' אלא פיסול דאסור לאוכלו דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל ולא טומאה דאין עושה כיוצא בו עם טומאת תורה דהיינו בשר שנטמא באב דהוי טמא ממש, וצריכינן משמע וכו' כלומר והוצרך להשמיענו בברייתא גבי נותר דטומאתו מדבריהם דאילו מדאורייתא אין כאן שום אבק טומאה ואשמעינן דשורפין דבר שאין בו אבק טומאה עם טומאה דאורייתא ואי אשמעינן פלוגתא דב"ש וב"ה הוה אמינא דוקא נותר דאיסורו מחמת עצמו שרפינן ליה אבל בשר שנטמא בולד דאין בו איסור אלא משום נגיעה כיון דאין בו טומאה אלא לר' יוחנן דאמר דאפילו בשר שנטמא בולד הוי טמא מן התורה ועושה שלישי ורביעי כדרשת חגי הנביא א"כ מה בא להשמיענו ר' חנינא סגן הכהנים במתני' דהשתא נותר דלית ביה אלא פיסול תורה שורפין עם שנטמא באב דהוי טומאתו דאורייתא כ"ש בשר שנגע בולד דאפילו הוי בשר ג' הוי טמא דאורייתא ומשני כי העיד ר' חנינא סגן הכהנים מטעם משנתן דב"ש שנאה ומשם למד אותו העדות מק"ו:
מה בין אב הטומאה בחוץ מה בין ולד הטומאה בחוץ. מה בין נגע באב הטומאה בחוץ מה בין נגע בולד הטומאה בחוץ תרווייהו טמאים ומטמאים דאורייתא ובשלמא לבר קפרא ניחא ולא משני ור' יוחנן נראה דיכול לתרץ בולד הטומאה בחוץ טומאתו קילא דאין מטמא אוכלין דחולין ומש"ה חייב להכניסו בפנים ולשרפו:
מה בין ולד הטומאה בפנים מה בין אב הטומאה בפנים. דתרווייהו טמאין ומטמאין דאורייתא ושניהם ישרף בחוץ או בפנים מיבעי ור' יוחנן יתרץ דאב הטומאה בפנים אע"ג דנטמא בפנים טומאתו חמירא דיכול לפסול נמי אוכלין דחולין הלכך טומאתו חמיר וישרף בחוץ אבל ולד הטומאה אין טומאתו חמירא ונפסל בפנים הלכך שריפתו דוקא בפנים:
לא הוו בה רבנן. מלשון הוי בה רבא והוינן בה כלומר סבירא להו לבני הישיבה דלא חשיבי הני קושיי לר' יוחנן וכדאמרן לעיל:
מה בין אב הטומאה בין בפנים בין בחוץ. כלומר לבר קפרא דסבר דטעמא דולד הטומאה דשורפין בפנים היינו משום דאין טומאתו דאורייתא ולהכי חייב להכניסו ואי הוי אב הטומאה מה לי בחוץ מה לי בפנים דטומאתן מן התורה אמאי לא גזור דישרף בחוץ ובשלמא לר' יוחנן דאמר דנגע בולד דטומאתו דאורייתא ואשכחן דשורפין בפנים א"כ אב הטומאה דבפנים אע"ג דחמיר כיון דנפסל בפנים אין מוציאין אותו כלומר דב"ש נמי דאע"ג דלא דרשי דרשא דר' עקיבא דילפינן מכל בקדש כדפרישית במתניתין ואהני קרא להכי אע"ג דטומאתו מדרבנן חיישינן כי נטמא בחוץ:
ואפילו על דבית הלל לית מקשיא. כלומר גם מדב"ה קשיא על מילתיה דבר קפרא דהא בנגע בולד הטומאה מדרבנן הוא דמיטמא ולא מדאורייתא וא"כ אמאי לא שרינן ולד הטומאה דחוץ להכניסו בפנים דמה לי ולד דחוץ וכו' ובשלמא לר' יוחנן דס"ל דטומאתו מן התורה וכדרשת חגי הנביא הלכך אין להכניס אב דבפנים אע"ג דנפסל בפנים טומאתו חמורה וולד דבפנים איכא תרתי לטיבותא דטומאתו קילא ונפסל בפנים:
ומשני בגין דר"ש פליג אדר' יוסי הגלילי דתניא בתו"כ ר' יוסי הגלילי אומר מחוץ למחנה מושבו והבגד למד על הבגדים שהן טעונין שילוח חוץ לג' מחנות דוקא בגדים שהן נעשין אב הטומאה הוא דטעונין שילוח למעוטי אוכלין ומשקין ור"ש לא דריש מושבו עם והבגד דוקא דקרא מפסיק אלא גם באוכלין ומשקין דריש ליה דבמקום מזונותיו של אדם שם הוא ישיבתו כדאמרינן גבי ערוב ורחמנא אמר דאפילו הני להוו מחוץ למחנה ומש"ה נטמא בולד בחוץ מחלפא האי בשר באוכלין ומשקין כגון אוכלין ומשקין דמצורע ומש"ה גזור בה דישרף בחוץ, ותימה לי דהא מתניתין מקולי ב"ש וחומרי ב"ה היא ולא מצינו דאותה שנויה בעדיות ושמא ס"ל לתנא דעדיות כר"ע ומעולם לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה וכן מצינו ההיא דמגביהין מעל השולחן עצמות וקליפין דלתנא דעדיות שנויה בשיבוש וכגירסת רב נחמן תני לה: