פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ח:ג:א
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 8:3:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 8:3:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →בשר קדשי קדשים וכו'. הך מתני' מתניא בתו"כ בפרשת צו וברישא תנינן התם הכי בקדש באש תשרף למד על חטאת ששורפין אותה בקדש אין לי אלא זו בלבד מנין פיסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ת"ל כל בקדש באש תשרף מכאן אמרו בשר קדשי קדשים וכו' כדאיתא במתניתין והכי פירושו קרא כתיב וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף ומיירי בחטאת חיצונה שנכנס דמה לפנים דנפסלה בפנים ששורפין אותה בקדש שורפין אותה בעזרה בבית הדשן שהיה שם כדאיתא פ' טבול יום דבקדש דקרא קאי אבאש תשרף וכאילו כתיב בקדש באש תשרף, פיסולי קדשי קדשים בשר חטאת ואשם ועולה שנטמאו או שנשפך דמן או שיצאו חוץ למחיצתם ונטמאו חוץ למחיצתן אע"ג דפיסולן לא היה במקום הקדש נשרפין תוך העזרה דהכי תנן פ' אלו עוברין מי שיצא והיה בידו בשר קדש שנפסל ביציאתו מן העיר אם לא עבר צופים חייב לחזור ושורפו לפני הבירה משום דקדשים קלין מחיצתן היא ירושלים וחייב לשרפן תוך מחיצת קדושתן מקרא דכל שפיסולו בקדש ישרף בקדש וכן פירש רש"י ז"ל בפ' כל שעה בהך ברייתא ועוד כתב שם הרב דוקא נקט אימורים שהן החלבים הנקטרין שמחיצתן תוך חומת העזרה היא ומשום הכי נשרפין תוך חומת העזרה אבל בשר קדשים קלין שאכילתן בכל העיר אף שריפתן אם נטמאו או נפסלו חוץ לעזרה הוא וה"נ תנן פ' אלו עוברין שורפו לפני הבירה ע"כ וא"כ אי קדשי קדשים הוא שורפן תוך עזרה דשם היא מחיצתן וסתמא קתני בפ' טבול יום פיסולי קדשי קדשים תוך העזרה והכי הוא דילפינן כי היכי דחטאת שנפסלה שיצאה חוץ למחיצתה והיא קדש קדשים שורפה תוך מחיצת קדושתה הכי נמי כל אלו שיצאו חוץ למחיצתן שורפן במקום הקדש בתוך מחיצתן והך דרשה מודו בה ב"ה וב"ש וכי פליגי במתני' בגזירה דרבנן פליגי וכדמפרש בגמ' ור' עקיבא בלחוד הוא דס"ל דמינה ומינה ילפינן דכי פיסולה במקום הקדש דוקא הוא דשרפינן במקום הקדש אבל לא כשנפסלו חוץ למחיצתן ת"ל כל בקדש באש תשרף בקדש מיותר הוא כיון דכתיב אל אהל מועד לכפר אלא ה"ק קרא וכל בקדש ישרף בקדש כלומר כל פיסולי המוקדשין בקדש ישרפו ובקדש קאי אכל דכתיב ברישא דקרא ואתשרף דכתיב בסיפא, והשתא מפרשי למתני', באב הטומאה. בנבלה או בשרץ:
בולד הטומאה. כגון נגע באוכל ראשון שנגע בנבלה וה"ה לשני או לשלישי או לרביעי דרביעי טמא בקדש כדאיתא בפ' השוחט:
הכל ישרף בפנים. דכשנגע באב בפנים הוי פיסולו בקדש ושריפתו בקדש וכן נטמא בולד בחוץ שרפינן ליה במקום הקדש מדאורייתא דרחמנא רביה מקרא דכל בקדש ישרף בקדש וטעמא דב"ש דלא גזר בנטמא בולד בחוץ וישרף בחוץ מפרש בגמרא:
חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. דטומאתו חמורה ולא היה פיסולו במקום הקדש שרפינן ליה בחוץ ומדרבנן:
וב"ה אומרים הכל ישרף בחוץ. מפרש בגמרא:
שנטמא באב הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף בחוץ. ר' אלעזר ס"ל דנטמא באב הטומאה אסור להכניסו בפנים מדרבנן ואפילו בפיסולו תוך הקדש נמי אסור להכניסו לפנים מגזירה דרבנן אבל נטמא בולד הטומאה טומאתו קלה הלכך ישרף בפנים ואפילו נטמא בחוץ סוף סוף קדשים שנפסלו הן וצריך להכניסן לפנים והא דאמר בתו"כ על כבוס בגדים לוקה אפשר דטומאת בגדיו לא חשיב כנטמאו בולד הטומאה דכיון דהוא לבוש בהן בשעת נגיעת טומאה בחיבורין היא והוי כמי שנטמאו בנבלה עצמה דטומאה בחיבורין חמירא כדאמרינן פ"ב דע"ז וכן פירש הראב"ד ז"ל בתו"כ בפירושיו א"נ בגדים חמירי דאית בהו אב משא"כ באוכלין דאין נעשין אב הואיל ואין להן טהרה במקוה והכי אמרינן גבי כלי חרס בפ' בתרא דעירובין:
מקום טומאתו שם שריפתו. ר' עקיבא לא מפליג בין ולד הטומאה לאב הטומאה אלא כיון דדרשא דכל שפיסולו בקדש שריפתו בקדש מחטאת שנכנס דמה לפנים הוא דילפינן הלכך מה חטאת פיסולא קבלה במקום הקדש ושרפינן לה בקדש לענין טומאה דקדשים נמי אם נטמאו בפנים שריפתן בפנים ואם נטמאו בחוץ שריפתן בחוץ דמינה ומינה ילפינן: