פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ז:א:ג
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 7:1:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 7:1:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →ויש חטאת קריבה לעולה. פירשתי במשנתינו:
תנאי ב"ד הוא. ולב ב"ד מתנה כן ולכך הוי עולות קיץ:
האשה הזאת במה היא מתכפרת. שתוכל לאכול בקדשים דאפשר דדמי חטאת מעורבין בהן ולעיל פי"ג שופרות אמרינן דיכולה לאכול בקדשים למחרת דאין הכהן מתעצל להקריב מעות שבשופרות:
את האובדות. כגון פרחו הקינין או שנפלו המעות ונמצאו מחצה על מחצה שהולכין לעולת קיץ כדתנן במתניתין:
ואת הפסולות. כגון אם נפסל העוף אחר לקיחתו וכבר קרא שם הכהן עליו ונטרף או שנמלק שלא כהלכתו המספק את הקינין מספק את כולן עד שיעלה כהלכתו ע"ג המזבח כדאמרינן בפ' התרומה גבי סלת דאם התליעה וכו' עד שיהא המזבח מתרצה והב"ד שהן ממונין על הקינין לוקחין קינין כמו אותן מעות אבודין או קינין פסולות ומקריבין א' לחטאת וא' לעולה ואותה חטאת אינה נאכלת דדילמא לא הוו משופר הקינין אלא משופר גוזלי עולה ואותו שנטרף דילמא עולה הוא דהוי והקשה הרא"ש ז"ל דמה חטא העני הצייד ותירץ דכיון דמקבל מעות מן הגזבר להספיק קינין כל השנה תנאי ב"ד עליה לספק לפי שמשתכרין בשל הקדש ע"כ:
לא צורכא דלא בין עולה לעצים. לא מיבעיא לן בבבי דהני שופרות אלא דלא תני בין גוזלי עולה לעצים קרוב לעצים עצים קרוב לעולה עולה מחצה על מחצה עולה דזו קרבן וזו מכשירי קרבן:
ובין לבונה לזהב. ומיבעי לן נמי אמאי לא תני בין לבונה לזהב והכי הוי ליה למיתני קרוב ללבונה לבונה קרוב לזהב זהב מחצה על מחצה לבונה דזו קרבן דהא מתנדב אדם לבונה וזו צפוי לקדש הקדשים ואיכא מ"ד דממותר תרומה אתיא ולפי פרש"י ז"ל דהיינו כפורי זהב איכא מ"ד נמי דממותר תרומה קא אתי:
ומשני הא תנינא בסופא הולכין אחר קרוב וכו'. ובהאי כללא סגיא ליה והשתא נמי ניחא אמאי לא תני בין תקלין חדתין לתקלין עתיקין היכי דיינינן דכיון דלחומרא אזלינן בתר תקלין חדתין שדינן ליה דאזלי לעולות וחטאות מה שאין כן בעתיקין דאזלי לחומת העיר וכן האי דלא תני בין עתיקין לקינין דודאי בתר קינין שדינן ליה דהוו עולות וחטאות ואותו חטאת אינו נאכל כדלעיל וכן ניחא הא דלא תני בין זהב לנדבה דמחצה על מחצה ודאי בתר חמור שדינן ליה דהיינו לנדבה דכולה כליל ועוד דנדבה מרובה ובתר רובא שדינן ליה כדאמרינן לעיל גבי תקלין חדתין ונדבה וליכא ספיקא אלא בין שכן לשכן אבל לא בדלוג דכיון דכמין כוכלייס עשויין וכדאמרן, ואם היה באמצע שהוא ספק לכולן פשיטא נדבה ונפש כי תקריב קרבן מנחה מלמד שהיחיד מתנדב לבונה דלא בהר הבית קדש. כיון דהיכי דמספקא לן אזלינן לחומרא לא היה צריך לשנות אלא דבהר הבית קדש דדילמא מן הגזבר נפל בלכתו לקנות הקרבנות: