פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ו:ג:ג

ואם תאמר חמשה בדרום וחמשה בצפון. כלומר חמשה מימין הפתח וחמשה משמאל הפתח דפתח ההיכל במזרח נמצאו ה' שולחנות בדרום:

חמשה בימין לשולחנו של משה. בפרק שתי הלחם מפרש דתרי דרי הוו שולחן משה באמצע ופליגי תנאי לקמן אי ראשן וארכן לצד ארכו של בית דהיינו מזרח ומערב או ארכן לצד רחבו של בית ומשמע דהאי תנא סבר דצפון ודרום היו מונחים ואורך השולחן שתי אמות ורחב הבית עשרים נמצא שעשר של צד צפון יש להן דין צפון ועשר של צד דרום יש להן דין דרום וכשתשים חמשה שולחנות מצפון לדרום בשורה אחת וריוח שתי אמות ומחצה ביניהן לשל משה והדר שורה אחרת מן הצד האחר של שולחן משה נמצא שולחן משה באמצע וכיון דאי אפשר לצמצם שיהא סמוך ראש שולחן לראש שולחן ובהכרח נשאר הפסק וריוח בין שולחן לשולחן נמצאו נכנסין קצת מהשולחנות לגבול העשרה אמות דרומיים ומש"ה ס"ל להך תנא דלא היו מסדרים אלא על של משה וא"ת לוקי חמשה מימין הפתח לצד דרום כיון דלא היו מסדרין עליהן וי"ל דהתם כל החמשה היו לצד דרום שלא כהלכה אבל הכא תחלת סדרן בצפון ובהדי צפון שדינן להו אלא שנמשכין קצת לדרום וכל מאי דאפשר לתקוני מתקנינן:

ואת השולחן אשר עליו לחם הפנים. במלכים בבנין שלמה ע"ה עליו מיעוטא הוא:

על כולם היה מסדר. האי תנא סבר דמזרח ומערב היו מונחין בתרי דרי והתם בפ' שתי הלחם מפרש דהיו מופלגין מן הכותל שתי אמות ומחצה ואמה דרוחב השולחן שתי אמות ומחצה בין שורה זו לשורה האחרת ואמה דרוחב השולחן הרי שבשבעה אמות של רוחב הבית נכנסין כל השולחנות ושולחן של משה היה לצד מערב משוך מהן בין אויר שבין שורה לשורה ובכה"ג מקרי ימין ושמאל ואורך השולחנות משולחן משה עד סופן כמו י"ג אמות בקירוב או י"ב ומחצה ושיעור ערך עשרים יש להם דמחצי הבית ולפנים מונחין כדאיתא לקמן ורש"י ז"ל פירש הטעם כנגד שני הכהנים המסדרין שסילוק של זה בסמוך לסדור של זה ולהלוך שני בני אדם בעי ב' אמות ומחצה:

והשולחנות ועליהם לחם הפנים. בד"ה בבנין שלמה ובפ' שתי הלחם מפרש דת"ק דס"ל דלא מסדר אלא על של משה מפרש האי קרא כנגד שתי שולחנות שהיו באולם בסופו כדתנן במתני' שהיו מניחין על של שיש בכניסתו ועל של זהב ביציאתו ופירש רש"י ז"ל בפ' שתי הלחם דמ"ד על כולן היינו פעמים על זו ופעמים על זו ונכון הוא:

מזרח ומערב היו מונחין. כל עשר שולחנות בתרי דרי:

כולן ראויין לשירות. כדפרישית:

נמצא שולחן בדרום. כדפרישית דמשוך קצת לדרום ופסול וכיון דעל החיצון לא מסדר לא היה מסדר אלא על של משה:

מנורה בצפון. לקמן אמרינן דעשר מנורות עשה שלמה ונראה דברוחב הקנים בראשה של מנורה היו בה ב' אמות כמדת השולחן וכי מנחי מנורות ארכן לרחבו של בית בתרי דרי נמשכין לצפון כמו בשולחן ופסולה החיצונה ומשום הכי לא מסדר אלא על של משה ובפ' שתי הלחם אמרינן דפלוגתייהו דר' ור' אלעזר בר שמעון תליא במנורה של משה היכי הוה מנחא דר' סבר מזרח ומערב מונחין ור' אלעזר סבר צפון ודרום מונחין ונראה דהילכתא כר' דמזרח ומערב מונחין חדא דקי"ל הלכה כר' מחברו ועוד דמחלוקת בברייתא וסתם במתני' הלכה כסתם מתני' ובפ' שתי הלחם תנן כל הכלים ארכן לארך הבית ובסדר תמיד נמי תנן מצא שתי מזרחיים דולקין וכן דעת התוס' והראב"ד ז"ל ואני תמה על הרמב"ם ז"ל שלא פסק כן בפ"ג דהילכות בית הבחירה אלא כר' אלעזר בר שמעון ואחר מצאתי סעד לדבריו דגרסינן פ' הקורא עומד אמר רבא אמצעי שקרא הרי זה משובח דתניא אל מול פני המנורה יאירו מלמד שמצדיד פניהם כנגד נר מערבי א"ר יונתן מכאן שאמצעי משובח ופירש רש"י ז"ל סבר לה כמ"ד התם במנחות דנרות צפון ודרום היו עומדין ואמצעי הוי נר מערבי לפי שפונה כלפי קדש הקדשים שהוא במערב ושאר הנרות פונין כולן כלפי נר האמצעי שהוא מערבי והיינו דכתיב אל מול פני המנורה יאירו ונמא שאמצעי משובח ע"כ וכיון דאשכחן דר' יונתן קאי כר' אלעזר הוו להו תרי לגבי ר' ואין דבריו של אחד במקום שנים ואע"ג דסתם משנה כר' הא קי"ל כרבא דבתרא הוא ורבא נקיט כר' יונתן והרי"ף ז"ל פסק במס' מגילה מימרא דרבא כנ"ל להעמיד דברי רבינו ז"ל:

השולחן היה נתון מחצי בית ולפנים. נראה דהך ברייתא מיתנייא בשולחן של משה ובמשכן דארכו עשרים עד הפרוכת ושלשים עם י' של הפרוכת ולפנים עד קרשי מערב כדאיתא בברייתא דמלאכת המשכן:

מחצי בית ולפנים. נמצאו עשר אמות פנויין מן המזבח לצד פתח:

משוך מן הקרן ב' אמות. פירשו התוס' דהאי מן הקרן פירושו מן הכותל וחסר הסופר ומחצה והכי איתא ביומא פ' אמר להם הממונה ב' אמות ומחצה והתם נמי גרסינן משוך מן הכותל:

ומנורה בדרום. כלומר וכן מנורה לצד דרום משוכה מן הכותל ב' אמות ומחצה:

היה נתון לפנים מן הבית. לפנים מהנחתן של שולחן ומנורה לצד הפרוכת:

חלק את הבית מחצה. כלומר היה נתון מזבח הזהב באמצע האויר שבין שולחן למנורה בעינן שהוא היה חולק רוחב הבית מחצה לכאן ומחצה לכאן:

ולפנים משוך קימעא. כלפי צפון אע"פ שנתון באמצע מ"מ משוך משהו מצד פנים לצד הפרוכת כלפי צפון שהיה דומה למזבח העולה שמונח בצפון:

כלהון משליש הבית ולפנים. השתא חשיב כל הבית בהדי קדש הקדשים וכן כתב גאון ז"ל השתא חשיב כל הבית בהדי קדש הקדשים וברישא דתני מחצי בית ולפנים לא חשיב אלא עד הפרכת וכ"כ התוס' פ' שתי הלחם: