פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ד:ד:ט
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 4:4:9 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:9) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →הכל קרב עולה. דס"ל לר"א כדרשא דר' יהושע דלעיל מקרא דכל נדבותם אשר יקריבו לה' לעולה הכל קרב עולה:
יכול אפילו עופות. יכול אפילו היה בהקדש סתם שמנים וכו' ואפילו עופות שיקריבום כיון דחזו למזבח:
ת"ל בבקר וכו'. ד' מיעוטי כתיב ג' ביתי"ם ווי"ו דובעזים דלכתוב בעזים כדכתב בכשבים אלא לדרשא קא אתי חד למעוטי יינות וחד למעוטי שמנים וחד למעוטי סלתות וחד למעוטי עופות דלא יקריבום אלא יביא בדמיהם עולות דצריכי כל הני מעוטא דאי ממעטי עופות ה"א שאני עופות דליתניהו בצבור משא"כ ביינות סלתות ושמנים דאיתנהו בצבור ואי ממעטינן יין דלא אשכחן ליה קרבן לחודיה בתורה מה שאין כן בעופות ואי ממעטינן שמן דליתנהו בעיניה משא"כ בסלתות ואי ממעטינן סולת דלית ביה צורך גבוה לחודיה בצבור משא"כ בשמן דאשכחן ליה במנורה:
ת"ל בבקר ולא עופות. הכי קאמר קרא כל נדריהם סתם ואפילו אין בו רוח חיים כיון דחזי למזבח תקריבו מהם עולות בהמה דוקא ובתו"כ קתני דרבנן דהיינו חכמים דסברי כר' יהושע פליגי עליה ואמרי דימכרו ויפלו דמיהן לנדבה דבקר וכו' לא קאי אתקריבו אלא ארישיה דקרא לכל נדריהם וכו' כשהנדר היה בהמה דחייל בה שם עולה ולא דבר דחשיב שאין בו רוח חיים ועוף אין בו רוח חיים חשיב דהכשרו בסימן אחד והתם מפרש מאי איכא בין רבנן ור' אליעזר:
תמן א"ר יוחנן טעמיה דר"ש וכו'. דקשיא דר' יוחנן אדר' יוחנן דלעיל אמר דטעמיה דר"ש דנקבת בהמה דקדשה קדושת הגוף ועושה תמורה וירעו וכו' היינו משום דאשכחן דנקבה כשרה בעוף ומשום דאשכחן זה השם קדשה גבי בהמה קדושת הגוף אע"ג דאיהי גופה לא חזיא וא"כ גבי עופות ושמנים וכו' דאינהו גופייהו חזיין להיות כליל עולה כ"ש דהו"ל למימר דקדשי קדושת הגוף וירעו וכו' והיכי קאמר ר' יוחנן דמתרצא טעמיה דר"א בהאי קרא והא כיון דסבר דקדושת מזבח קדשינהו יסתאבו הוה ליה למימר והיכי תני ימכרו וכו' דמשמע דלא קדשי אלא הקדש דמים וכיון דר"א דריש כר' יהושע בכל הקרבנות ואע"ג דר"א דריש בבקר למעוטי עופות וכו' הא גבי עולה נמי כתיב זכר תמים ואפ"ה תפסו קדושת הגוף וכתיב בהו רעיה וכ"ש הכא כיון דחזו למזבח וקדושת מזבח אקדשינהו לר"א דחיובא דעולות רמא עליה רחמנא כיון דקתני יביא א"כ היכי קתני ימכרו בלא מום וכ"ת מאי יסתאבו שייך גבי עופות ויינות וסלתות וכו' איכא גבי עופות נקטעה רגלה או יבש גפה דאע"ג דאמרינן אין תמות וזכרות בעופות הני ממעטינן להו בתו"כ מקרא דומן העוף וכן גבי שמנים יינות וסלתות כגון שנטמאו או יין שהעלה קמחים או שהחמיץ וכדלקמן וכן סולת דהתליעה דמבעיא לן בפ' כל קרבנות הצבור אי לקי בהו משום מקדיש בעלי מומין וכן שמן עד שיבאיש וא"ת והא ר' יהושע סבר תמכר בלא מום תריץ שאני נקבה של בהמה דלא חזיא לעולה לגבי מזבח וכיון דלא חזיא סבר דלא קדשא אלא קדושת דמים כדלעיל אבל הנהו דאינהו גופייהו חזיין הוה לן למימר דיקדשו קדושת מזבח וירעו עד שיסתאבו במאי דשייך גבי עופות ובאחריני עד שיסתאבו וכדפרישית:
לא היא ולא דמיה. כדמפרש ואזיל:
ואיתאמרית יאות. דהא איכא מ"ד דאפילו בנקבה נמי בעינן ירעו ונתפרשה בטוב בבית המדרש:
בבקר ולא עופות. וגזירת הכתוב הוא:
לפדותו אי אתה יכול. דאין פדיון לעוף כדאמרינן בריש המנחות והנסכים דכי כתיב פדיון בבהמה כתיב וכ"ש שמנים וסלתות דלא דמו לבהמה דאין להן פדיון אי אקדישנהו קדושת הגוף ואם אתה אומר דירעו עד שיסתאבו א"כ הוה ליה קדושת הגוף ואין להן פדיון ובטל קרא דאמר דכל נדריהם תקריבו עולה בבקר לכך לא קדשה אלא קדושת דמים ונמכרין בלא מום ולוקחין בהו עולה אבל לעיל גבי בהמה דיש לה פדיון מצינו למימר מגו דנחית עליה שם קדושה בנקבה בעלמא נחתא עלה קדושת הגוף ועושה תמורה וירעו וכו' דאין בזה פסידא שהרי יש להן פדיון וכדפרישית: