פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ד:ג:א
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 4:3:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 4:3:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →מותר הקטרת וכו'. בר"ח ניסן של כל שנה ושנה היה נותר קטרת דאין לך שנה שאין בה מותר מג' מנין היתרין על שס"ה דקתני בברייתא דמחזירן כ"ג בערב יוה"כ למכתשת למלא חפניו ואי אפשר שיכנסו כולן בחפניו אלא חצי מנה ושתי מנים וחצי נשארין בכף בכל שנה וכ"כ התוס' בפ"ק דשבועות ועל המותר הזה היו מפטמין בכל ניסן של שנה ושנה כל השס"ה מנים עד לע' שנה היה עולה המותר עד קפ"ד מנים לכשיגיע ניסן ובאותה שנה לא היו מפטמין אלא אחר שמשלימין אותן קפ"ד ומפטמין אח"כ קפ"ד לתשלום השנה דתניא פיטמה לחצאין כשרה דכתיב ושחקת ממנה הדק ולא כתיב ושחקת אותה והך מתני' קיימא באותה שנה של שנת ע' כנ"ל ורש"י ז"ל כתב דבכל שנה היו מחללין אותו שיור של אותה שנה ומערבין אותו מותר עם השס"ח מנים של שנה הבאה ונ"ל דבטלה ברוב וא"צ אלא בשנת ע' הוא דקיימינן ואחר מצאתי בתוס' מעילה בסו"פ ולד חטאת כדברי:
מה היו עושין בה. בקטרת הזו להכשירה לר"ח ניסן זה הבא עכשיו:
מפרישין שכר האומנין. שכר אומני בית אבטינס מפטמי הקטרת דאמרינן לקמן בפ' הממונין דנוטלין י"ב מנה מתרומת הלשכה דהוי להו ת"ר שקלים ומפרישין ב"ד שלהן מתרומת קופות הקטרת ומחללין קדושת הקטרת על מעות האומנין ועוקרין קדושתן ממנה ובגמרא פריך דהא מעות תרומת הלשכה קדושין הן והאיך קדושת הקטרת מתחללת עליהן ומשני דמעיקרא מביאין בהמה ומחללין קדושת המעות עליה ובהכי המעות הוו להו חולין ומחללין קדושת הקטרת על אלו מעות והשתא דנעקר קדושתה נותנין את הקטרת לאומנין לפרעון שכרן ונראה לי לפרש הני מעות של העקירה כשרין לא שנא אי הוי מתרומה חדשה או אפילו מן הישנה וחוזרין ולוקחין אותה מהן מתרומה חדשה ומסלקין קדושת השקלים החדשים ומניחין עליה ונותנין אלו המעות המחוללין לאומנין והמעות הראשונים דחל בהן קדושת קטרת ישנה בגמרא מפרש מאי עביד להו הגזבר:
ואם בא החדש בזמנו. מפרש בפ' בתרא דשביעית דהיינו שלא נתעבר ניסן אלא כשבא יום ל' של אדר קידשוהו וקראוהו ניסן דלא נעלמה הלבנה החדשה מעיני העדים וכיון דר"ח ניסן הוא בזמנו צריך לדקדק יותר ושנינו בתוספתא כל קרבנות הצבור הקריבין בא' בניסן בא החדש בזמנו, קריבין מן החדש ואם לאו קריבין מן הישן ע"כ ומתני' חדא מינייהו נקט והראב"ד והרמב"ם והרא"ש ז"ל גרסי אם בא החדש בקמץ ומפרשי אם הביאו הצבור שקליהן באחד בניסן לוקחין אותה מתרומה חדשה ואם לא הביאו יהא מתרומה ישנה דהיינו משקלים הנותרים בקופות גדולות וקטנות וקשה טובא חדא דאמר ר' יהודה בפ' שני שעירי כל קרבנות הצבור הבאים באחד בניסן מצוה להביא מן החדש ואם הביא מן הישן יצא ולדידהו מאי קמ"ל תנינא אם בא חדש בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה ואם לאו וכו' ועוד סוגיא דפ' בתרא דשביעית הוי תיובתייהו וכן מצאתי במשנה דייקנית ישנה ומנוקדת החדש: