פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ד:ב:ז
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 4:2:7 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 4:2:7) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →כולה דר' ישמעאל. ת"ק דמתני' דתנן דעושין בה רקועי זהב ר' ישמעאל קאמר לה ומתני' ה"ק עושין בה רקועי זהב וכו' דר' ישמעאל אומר מותר תרומה לכלי שרת מותר פירות לקיץ המזבח:
שכר להקדש. מותר פירות דתני ר' ישמעאל היינו דתנן לעיל לוקחין פירות והשכר להקדש ובפ' בתרא דכתובות הכי פירש סתמא דתלמודא וה"ג התם פירות מאי היא דתניא מותר שיירי לשכה מה היו עושין בה לוקחין פירות בזול ומוכרין אותן ביוקר והשכר מקייצין בו את המזבח וזו היא שאמרו מותר פירות לקיץ המזבח ע"כ:
מותר נסכים סאה רביעית. היינו דתנן בסוף פירקין ומייתי לה לקמן בשמעתין המקבל עליו לספק סלתות מארבע סאין לסלע ועמדו משלש יספק מארבע וה"פ מי שמצטרך סלת למנחות וצריך ד' סאין פורע להקדש כשער ג' לסלע ופורע דמי הרביעית בשוויה ואע"ג דהגזברין לוקחין עכשיו ד' סאין כשער הראשון ואותו הריוח שמרויחין בד' אזיל לר' עקיבא לכלי שרת:
מותר פירות סאה רביעית. ועלה הוא דקאמר ר' ישמעאל לקיץ המזבח אבל מתני' דשכר להקדש דבשיירי לשכה הוא דתנא ליה:
לבירוצין. כשהיה מודד אחיה הנסכים דהיינו שמן ויין לא היה מברץ וכשהוא היה מקבל מן החנוני שעושה על טהרת הקדש היה נותן לו בירוצין בירוץ מודד בשופע שנעקר השמן מתוך המדה ונשפך לחוץ ובירוצין של לח קדושים הן כדתנן בפ' שתי מדות ועלה קאמר ר' עקיבא לכלי שרת:
ולית ליה לר' חייא בר"י לבירוץ. בתמיה וכי לית ליה בירוץ למדות הלח והיכא אזלי מה דנפיל לסאה רביעית וכו' כלומר הא דקאמר סאה רביעית מברוצי נסכים הוא דקאמר דהאי מותר נסכים אתינן לפרושי ונסכים הוא סלת ויין ושמן כדלקמן ונראה דהוא הדין לבירוצין דמדות יבש דדמו לסאה רביעית לכולה:
על דעתיה דר' חייא בר יוסף ניחא אין משתכרין וכו'. בשלמא לר' חייא דמפרש פירות דמתני' היינו מתני' דיינות דהכא מש"ה תנן לא היו מודים בפירות דס"ל לשניהן דאין משתכרין בשל הקדש כדתנן לעיל וטעמא דילמא מפסדי:
על דעתיה דר' יוחנן קשיא וכו' והתנינן עמדו משלש וכו'. כלומר מי לא מודו ר' חנינא ור' עקיבא בהא מתני' דמספק ארבע וא"כ הא איכא מותר פירות ומשני לא היו מודים בפירות לקיץ המזבח אלא לכלי שרת ור' ישמעאל סבר דסאה רביעית אזיל לקיץ המזבח וכ"ש בירוצין ור' עקיבא סבר דסאה רביעית ובירוצין הכל לכלי שרת ור' חנינא סבר דבירוצין היו דמעיקרא הכל הוה אזיל למזבח ומזבח זכי לה ועוד דנתקדש בכלי אבל סאה רביעית דכו"ע לא הוו דנים בה לקיץ כר' ישמעאל אלא לכלי שרת:
עד כדון בירוצי צבור. כגון נסכי תמידין ומוספין אזלי לכלי שרת אבל לא דיחיד דאינו מוסרו לצבור ומסיק אפילו דיחיד:
כתנת לבנה וכו'. והא בגדי כהונה מצבור הוא דאתי ומתרומת הלשכה דתניא בתוספתא בגדי כהנים ובגדי כה"ג באין מתרומת הלשכה ואפ"ה במסירה לצבור סגי וה"נ כלי שרת אתי מבירוצי מנחות ונסכים דיחיד ונראה דאפילו מסירה לא בעי דהא ב"ד זכו בההיא טופיינא ויחיד לא זכי בה דהשתא הוא דזבין:
בירוצי לח. דנתקדשו ונמשחו כלי הלח בין מבפנים בין מבחוץ כדאמרינן בפ' שתי מדות:
שקדשו בכלי. שנתנן בכלי שבכך קדשו:
ונמצא זבח פסול אם יש שם זבח אחר. שאין לו נסכים יקריב נסכים אלו עמו:
ואם לאו. שאין זבח אחר שיהיו ראויים לו נפסלו בלינה דקדיש קדושת הגוף ונסכים דתנן הוא סלת ויין ושמן כדפרישית ואכולהו תנן דפסולין בלינה אלמא קדושתן שוה ופסק הרמב"ם ז"ל פ"ז דכלי המקדש דסאה רביעית לקיץ ובבירוצין דלח פסק נמי לקיץ כ"כ במעשה הקרבנות וכר' ישמעאל וכר' חנינא סגן הכהנים: